Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז

א) הזב מטמא את המשכב ואת המושב והמרכב בחמישה דרכים -- עומד, יושב, שוכב, נתלה, ונשען. כיצד, כלי העשוי למשכב או למושב או למרכב, אפילו היה תחת האבן -- אם עמד אחד ממטמאי משכב על האבן, או ישב עליה, או שכב, או נשען עליה, או נתלה בה -- הואיל ונתנשא על הכלי הזה מכל מקום, נטמא ונעשה אב. וכל אחד מחמישה דרכים אלו, הוא הנקרא מדרס בכל מקום.

ב) וכן המשכב והמרכב מטמאין את האדם בשבעה דרכים -- בחמישה דרכים אלו שמנינו, ובמגע, ובמשא. כיצד, משכב או מרכב שדרס עליו הזב, ונטמא במדרסו -- הנוגע בו או הנושאו, טמא. וכן היושב עליו, או העומד, או השוכב, או הנתלה, או הנשען, אף על פי שהייתה אבן מבדלת בין הטהור ובין המדרס -- הרי זה נטמא: שנאמר "והיושב על הכלי, אשר יישב עליו הזב -- יטמא" (ראה ויקרא טו,ד; ויקרא טו,ו) -- מפי השמועה למדו שמקום שהזב יושב ומטמא, אם ישב שם הטהור נטמא; מה הזב מטמא מרכב ומושב שתחת האבן, אף הטהור מיטמא מן המשכב או המרכב שהוא מתחת האבן -- ואף על פי שאין הזב שם על המשכב. ואדם זה שהוא למעלה מן המדרס -- מטמא בגדים כל זמן שלא פירש ממטמאיו, כמו שביארנו.

ג) אין הזב מטמא את המשכב, עד שיינשא רובו על המשכב או המושב או המרכב; וכן הטהור שדרס על מדרס הזב -- אינו מיטמא מחמת המדרס, עד שיינשא רובו עליו. אבל אם נישא מיעוטו -- הואיל ולא נגע, הרי זה טהור. כיצד, מקצת טמא על המשכב, ומקצת הטהור על אותו משכב -- המשכב טהור, והטהור שנישא מקצתו עליו טהור.

ד) הטמא שנישא רובו על מקצת המשכב או המרכב -- נטמא המשכב כולו, והמרכב כולו; וכן הטהור שנישא רובו על מקצת המדרס -- נטמא, ואף על פי שלא נישא אלא על מקצת המושב.

ה) [ד] זב שהיה מוטל על חמישה ספסלין, שהן מונחין לאורכן -- טמאין, שהרי נישא רובו על כל אחד מהן; היו מונחין לרוחבן -- טהורין, שהרי לא נישא רובו על כל אחד מהן. ואם ישן עליהם -- בין כך ובין כך, טמאים: שמא נתהפך עליהם, ונמצא רובו על כל אחד.

ו) היה מוטל על שישה כלים העשויים למשכב, שתי ידיו על שניים, ושתי רגליו על שניים, וראשו על אחד, וגופו על אחד -- אין טמא משום משכב אלא זה שתחת גופו, שהרי נישא רובו עליו; עמד על שני משכבות, רגלו אחת על אחד ורגלו שנייה על השני -- שניהם טמאין.

ז) [ה] היה יושב על גבי המיטה, וארבעה משכבות תחת ארבע רגלי המיטה -- כולן טמאות, מפני שאינה יכולה לעמוד על שלוש; [ו] היה רוכב על גבי בהמה, וארבעה משכבות תחת ארבע רגליה -- כולן טהורות.

ח) ומפני מה הן טהורות, מפני שבהמה יכולה לעמוד על שלוש; ונמצאת הרביעית מסייע, ומסייע אין בו ממש. והואיל וכל אחת ראויה להיות מסייע, ואין אנו יודעים איזו יד ואיזו רגל היא שלא היה נשען עליה -- הרי לא הוחזקה טומאה באחת מהן; לפיכך כולן טהורות.

ט) לפיכך אם היה משכב אחד מונח תחת שתי ידי הבהמה, או תחת שתי רגליה, או תחת ידה ורגלה -- הרי זה טמא: שהרי ודאי נישא הזב על משכב זה, שאין הבהמה יכולה לעמוד על שתיים.

י) [ז] ישב הטמא על קורת בית הבד -- הכלים שבעקל טמאים, שהרי הם רצוצים תחת הקורה. אבל אם ישב על מכבש של כובסין, הרי הכלים שתחת לוח המכבש טהורים: מפני שהוא רפוי; ונמצאת משענת המכבש על רגליו, לא על הכלים שתחתיו -- שאם ירצה אדם להכניס סכין וכיוצא בה בין הכלים שתחת המכבש, ובין המכבש, מכניס, אף על פי שהוא קשור.

יא) [ח] זב שדרס על כלי שלא נעשה למשכב או למושב או למרכב, אף על פי שהוא ראוי למשכב, הואיל ולא נגע בו, הרי זה טהור -- שהרי אומרים לו, עמוד ונעשה מלאכתנו בכלי זה.

יב) כיצד, כפה סאה וישב עליה, כפה עריבה וישב עליה, או שישב על פרוכת או על קלע של ספינה, וכיוצא בהן -- הרי אלו טהורים: שנאמר "אשר יישב עליו" (ויקרא טו,ד) -- המיוחד לישיבה, לא שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו, מפני שכלי זה, לא נעשה לישיבה.

יג) היה הכלי משמש לישיבה, עם מלאכתו שעושה לה -- הרי זה מיטמא במדרס: כגון הרדיד, והחלוק, והטלית, והתורמל, והחמת -- שאף על פי שכל אחד מהם לא נעשה מתחילתו למשכב, הרי הוא משמש את המשכב עם מלאכתו; וכן כל כיוצא באלו. ובהלכות כלים, אבאר כל הכלים המיטמאין במדרס, וכלים שאין מיטמאין במדרס, ואיזה כלי ראוי לישיבה, ואיזה ראוי לשכיבה, ואיזה ראוי לרכיבה.