הקדמה

אז, לא אבוש -- בהביטי, אל כל מצוותיך (תהילים קיט,ו).

כל המצוות שניתנו לו למשה בסיניי -- בפירושן ניתנו, שנאמר "ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה והמצוה" (שמות כד,יב): תורה זו תורה שבכתב, והמצוה זו פירושה; וציוונו לעשות התורה על פי המצוה. ומצוה זו, היא הנקראת תורה שבעל פה.

כל התורה -- כתבה משה רבנו קודם שימות, בכתב ידו. ונתן ספר תורה לכל שבט ושבט; וספר אחד -- נתנהו בארון לעד, שנאמר "לקוח את ספר התורה הזה, ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוהיכם; והיה שם בך, לעד" (דברים לא,כו).

והמצוה, הוא פירוש התורה -- לא כתבה; אלא ציווה בה לזקנים וליהושוע ולשאר כל ישראל, שנאמר "את כל הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, אותו תשמרו לעשות" (דברים יג,א). ומפני זה נקראת תורה שבעל פה.

אף על פי שלא נכתבה תורה שבעל פה, לימדה משה רבנו כולה בבית דינו לשבעים זקנים; ואלעזר ופינחס ויהושוע, שלושתן קיבלו ממשה.

וליהושוע שהוא תלמידו של משה רבנו, מסר תורה שבעל פה וציווהו עליה; וכן יהושוע כל ימי חייו לימד על פה. וזקנים רבים קיבלו מיהושוע, וקיבל עלי מן הזקנים ומפינחס; ושמואל קיבל מעלי ובית דינו, ודויד קיבל משמואל ובית דינו. ואחייה השילוני מיוצאי מצריים היה ולוי היה, ושמע ממשה והיה קטן בימי משה; והוא קיבל מדויד, ובית דינו.

ואלייהו קיבל מאחייה השילוני ובית דינו, ואלישע קיבל מאלייהו ובית דינו, ויהוידע הכוהן קיבל מאלישע ובית דינו, וזכריה קיבל מיהוידע ובית דינו, והושע קיבל מזכריה ובית דינו, ועמוס קיבל מהושע ובית דינו, וישעיה קיבל מעמוס ובית דינו, ומיכה קיבל מישעיה ובית דינו, ויואל קיבל ממיכה ובית דינו, ונחום קיבל מיואל ובית דינו, וחבקוק קיבל מנחום ובית דינו, וצפניה קיבל מחבקוק ובית דינו, וירמיה קיבל מצפניה ובית דינו, וברוך בן נרייה קיבל מירמיה ובית דינו, ועזרא ובית דינו קיבלו מברוך בן נרייה ובית דינו.

בית דינו של עזרא, הן הנקראין אנשי כנסת הגדולה; והם חגיי זכריה ומלאכי, ודנייאל, חנניה מישאל ועזריה, ונחמיה בן חכליה, ומורדכיי בלשן וזרובבל, והרבה חכמים עימהן -- תשלום מאה ועשרים זקנים. האחרון מהם הוא שמעון הצדיק, והוא היה מכלל המאה ועשרים, וקיבל תורה שבעל פה מכולם; והוא היה כוהן גדול, אחר עזרא.

אנטיגנוס איש שוכו ובית דינו קיבלו משמעון הצדיק ובית דינו, ויוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים ובית דינם קיבלו מאנטיגנוס ובית דינו, ויהושוע בן פרחיה וניתאי הארבלי ובית דינם קיבלו מיוסף בן יועזר ויוסף בן יוחנן ובית דינם, ויהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ובית דינם קיבלו מיהושוע בן פרחיה וניתאי הארבלי ובית דינם. שמעיה ואבטליון גרי הצדק, ובית דינם קיבלו מיהודה ושמעון ובית דינם. הילל ושמאי ובית דינם קיבלו משמעיה ואבטליון ובית דינם. ורבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בנו של הילל קיבלו מהילל הזקן ובית דינו.

חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, והם גדולי החכמים שקיבלו ממנו; ואלו הם -- רבי אליעזר הגדול, ורבי יהושוע, ורבי יוסי הכוהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך. ורבי עקיבה בן יוסף קיבל מרבי אליעזר הגדול, ויוסף אביו גר צדק היה. ורבי ישמעאל ורבי מאיר בן גר הצדק קיבלו מרבי עקיבה, וגם קיבל רבי מאיר וחבריו מרבי ישמעאל.

חבריו של רבי מאיר -- הם רבי יהודה, ורב יוסי, ורבי שמעון, ורבי נחמיה, ורבי אלעזר בן שמוע, ורבי יוחנן הסנדלר, ושמעון בן עזאי, ורבי חנניה בן תרדיון. וכן קיבלו חבריו של רבי עקיבה מרבי אליעזר הגדול; וחבריו של רבי עקיבה -- הם רבי טרפון רבו של רבי יוסי הגלילי, ורבי שמעון בן אלעזר, ורבי יוחנן בן נורי.

רבן גמליאל הזקן קיבל מרבן שמעון אביו, בנו של הילל הזקן; ורבן שמעון בנו קיבל ממנו, ורבן גמליאל בנו קיבל ממנו, ורבן שמעון בנו קיבל ממנו. ורבי יהודה בנו של רבן שמעון, זהו הנקרא רבנו הקדוש, והוא קיבל מאביו, ומרבי אלעזר בן שמוע ומרבי שמעון חבריו.

רבנו הקדוש חיבר המשנה. ומימות משה רבנו ועד רבנו הקדוש, לא חיברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה; אלא בכל דור ודור ראש בית דין או נביא שיהיה באותו הדור כותב לעצמו זכרון השמועות ששמע מרבותיו, והוא מלמד על פה ברבים. וכן כל אחד ואחד כותב לעצמו כפי כוחו, מביאור התורה ומהלכותיה כמו ששמע, ומדברים שנתחדשו בכל דור ודור, בדינים שלא למדום מפי השמועה אלא במידה משלוש עשרה מידות והסכימו עליהן בית דין הגדול. וכך היה הדבר תמיד, עד רבנו הקדוש.

והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינין וכל הביאורין והפירושין ששמעו ממשה רבנו ושלימדו בית דין שבכל דור ודור בכל התורה כולה, וחיבר מהכול ספר המשנה. ושיננו לחכמים ברבים, ונגלה לכל ישראל; וכתבוהו כולם, וריבצו בכל מקום, כדי שלא תשתכח תורה שבעל פה מישראל.

ולמה עשה רבנו הקדוש כך, ולא הניח הדבר כמות שהיה -- לפי שראה שהתלמידים מתמעטין והולכין, והצרות מתחדשות ובאות, ומלכות הרשעה פושטת בעולם ומתגברת, וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות; חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם, כדי שילמדוהו במהרה ולא יישכח. וישב כל ימיו הוא ובית דינו, ולימד המשנה ברבים.

ואלו הם גדולי החכמים שהיו בבית דינו של רבנו הקדוש וקיבלו ממנו -- שמעון וגמליאל בניו, ורבי אפס, ורבי חנינה בר חמא, ורבי חייא, ורב, ורבי ינאי, ובר קפרא, ושמואל, ורבי יוחנן, ורבי הושעיה. אלו הם גדולי החכמים שקיבלו ממנו, ועימהן אלפים ורבבות משאר החכמים.

אף על פי שאלו האחד עשר קיבלו מרבנו הקדוש ועמדו במדרשו, רבי יוחנן קטן היה ואחר כן תלמיד היה לרבי ינאי וקיבל ממנו תורה. וכן רב קיבל מרבי ינאי; ושמואל קיבל מרבי חנינה בר חמא.

רב חיבר ספרא וספרי לבאר ולהודיע עיקרי המשנה, ורבי חייא חיבר התוספתא לבאר ענייני המשנה. וכן רבי הושעיה ובר קפרא חיברו הברייתות לבאר דברי המשנה, ורבי יוחנן חיבר התלמוד הירושלמי בארץ ישראל אחר חורבן הבית בקרוב משלוש מאות שנה.

ומגדולי החכמים שקיבלו מרב ושמואל -- רב הונא, ורב יהודה, ורב נחמן, ורב כהנא; ומגדולי החכמים שקיבלו מרבי יוחנן -- רבה בר בר חנא, ורבי אמי, ורבי אסי, ורבי דימי, ורבי אבון.

ומכלל החכמים שקיבלו מרב הונא ומרב יהודה, רבה ורב יוסף. ומכלל החכמים שקיבלו מרבה ורב יוסף, אביי ורבא; ושניהם קיבלו גם מרב נחמן. ומכלל החכמים שקיבלו מרבא, רב אשי ורבינא; ומר בר רב אשי קיבל מאביו רב אשי ומרבינא.

נמצא מרב אשי עד משה רבנו עליו השלום -- ארבעים דורות, ואלו הן: (א) רב אשי מרבא, (ב) ורבא מרבה, (ג) ורבה מרב הונא, (ד) ורב הונא מרבי יוחנן ורב ושמואל, (ה) ורבי יוחנן ורב ושמואל מרבנו הקדוש, (ו) ורבנו הקדוש מרבן שמעון אביו, (ז) ורבן שמעון מרבן גמליאל אביו, (ח) ורבן גמליאל מרבן שמעון אביו, (ט) ורבן שמעון מרבן גמליאל הזקן אביו, (י) ורבן גמליאל הזקן אביו מרבן שמעון אביו, (יא) ורבן שמעון מהילל אביו ושמאי, (יב) והילל ושמאי משמעיה ואבטליון, (יג) ושמעיה ואבטליון מיהודה ושמעון, (יד) ויהודה ושמעון מיהושוע בן פרחיה וניתאי הארבלי, (טו) ויהושוע וניתאי מיוסף בן יועזר ויוסף בן יוחנן, (טז) ויוסף בן יועזר ויוסף בן יוחנן מאנטיגנוס, (יז) ואנטיגנוס משמעון הצדיק, (יח) ושמעון הצדיק מעזרא, (יט) ועזרא מברוך, (כ) וברוך מירמיה, (כא) וירמיה מצפניה, (כב) וצפניה מחבקוק, (כג) וחבקוק מנחום, (כד) ונחום מיואל, (כה) ויואל ממיכה, (כו) ומיכה מישעיה, (כז) וישעיה מעמוס, (כח) ועמוס מהושע, (כט) והושע מזכריה, (ל) וזכריה מיהוידע, (לא) ויהוידע מאלישע, (לב) ואלישע מאלייהו, (לג) ואלייהו מאחייה, (לד) ואחייה מדויד, (לה) ודויד משמואל, (לו) ושמואל מעלי, (לז) ועלי מפינחס, (לח) ופינחס מיהושוע, (לט) ויהושוע ממשה רבנו, (מ) ומשה רבנו מפי הגבורה. נמצא שכולם מעם ה' אלוהי ישראל.