סדר תפילותנוסח ברכות התפילה וסידורן:

(א) ברוך אתה ה', אלוהינו ואלוהי אבותינו, אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקוב, האל הגדול הגיבור והנורא. אל עליון, גומל חסדים טובים וקונה הכול, זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם, מלך רחמן מושיע ומגן. ברוך אתה ה', מגן אברהם. (ב) אתה גיבור לעולם ה', מחיה מתים אתה רב להושיע, משיב הרוח ומוריד הגשם, מכלכל חיים בחסד. מחיה מתים ברחמים רבים, רופא חולים, וסומך נופלים ומתיר אסורים, ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות, ומי דומה לך ממית ומחיה, ונאמן אתה, להחיות מתים. ברוך אתה ה', מחיה המתים. (ג) אתה קדוש, ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך, סלה. ברוך אתה ה', האל הקדוש. (ד) אתה חונן לאדם דעת, ומלמד לאנוש בינה; חוננו מאיתך דעה, ובינה והשכל. ברוך אתה ה', חונן הדעת. (ה) השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבודתך, והחזירנו בתשובה שלמה, לפניך. ברוך אתה ה', הרוצה בתשובה. (ו) סלח לנו אבינו כי חטאנו, ומחול לנו מלכנו כי פשענו, כי אל טוב וסלח, אתה. ברוך אתה ה', חנון ומרבה לסלוח. (ז) ראה בעוניינו, וריבה ריבנו, ומהר לגואלנו, כי אל מלך גואל חזק אתה. ברוך אתה ה', גואל ישראל. (ח) רפאנו ה' אלוהינו ונירפא, הושיענו וניוושעה, והעלה רפואה שלמה לכל תחלואינו, כי אל רופא רחמן אתה. ברוך אתה ה', רופא חולי עמו ישראל. (ט) ברכנו ה' אלוהינו בכל מעשה ידינו, וברך את שנתנו ותן טל ומטר על פני האדמה, ושבע את העולם כולו מטובך, ורווה פני תבל מעושר מתנות ידיך. ושומרה והצילה ה' אלוהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה, מכל מיני משחית ומכל מיני פורענות; ותן לה אחרית ותקווה שובע ושלום וברכה, כשנים הטובות. ברוך אתה ה', מברך השנים. (י) תקע בשופר גדול לחירותנו, ושא נס לקבץ את כל גלייותינו, מארבע כנפות הארץ, לארצנו. ברוך אתה ה', מקבץ נדחי עמו ישראל. (יא) השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו אתה לבדך ברחמים בצדק ובמשפט. ברוך אתה ה', מלך אוהב צדקה ומשפט. (יב) למשומדים אל תהי תקווה, כל המינים כרגע יאבדו, ומלכות זדון תעקור ותשבור, מהרה בימינו. ברוך אתה ה', שובר אויבים ומכניע זדים. (יג) על הצדיקים ועל החסידים ועל גרי הצדק, ועל שארית עמך בית ישראל, יהמו רחמיך ה' אלוהינו, ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת; ושים חלקנו עימהם לעולם, לא נבוש, כי בשמך בטחנו, ולישועתך נשענו. ברוך אתה ה', משען ומבטח לצדיקים. (יד) תשכון בתוך ירושלים עירך, כאשר דיברת, ובנה אותה בניין עולם, במהרה בימינו. ברוך אתה ה', בונה ירושלים. (טו) את צמח דויד, מהרה תצמיח, וקרנו, תרום בישועתך. ברוך אתה ה', מצמיח קרן ישועה. (טז) שמע קולנו ה' אלוהינו, חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים ורצון את תפילתנו; מלפניך מלכנו, ריקם אל תשיבנו: כי אתה, שומע תפילת כל פה. ברוך אתה ה', שומע תפילה. (יז) רצה ה' אלוהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה, והשב העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך. ותרצנו, ותחזינה עינינו בשובך לנווך, לציון ברחמים, כמאז. ברוך אתה ה', המחזיר שכינתו לציון. (יח) מודים אנחנו לך: שאתה הוא ה' אלוהינו, צור חיינו מגן ישענו, אתה הוא, לדור ודור. נודה לך ונספר תהילתך על חיינו המסורין בידיך, ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל ניסיך ונפלאותיך שבכל עת ועת, ערב ובוקר וצוהריים. הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך, כל החיים יהללו את שמך הגדול, כי טוב האל הטוב. ברוך אתה ה', הטוב שמך ולך נאה להודות. (יט) שים שלום, טובה וברכה, חן וחסד ורחמים עלינו, ועל ישראל עמך. וברכנו כולנו כאחד, ממאור פניך, כי ממאור פניך נתת לנו ה' אלוהינו, תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ושלום. וטוב בעיניך, לברך את עמך ישראל בכל עת בשלום. ברוך אתה ה', המברך את עמו ישראל בשלום.

בימות החמה, אומר בברכה שנייה רב להושיע, מוריד הטל, מכלכל חיים בחסד וכו'; ומברך ברכה תשיעית, בנוסח זה:

ברכנו ה' אלוהינו, בכל מעשה ידינו, וברך את שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה, כשנים הטובות. ברוך אתה ה', מברך השנים.

בלילי מוצאי שבת, ומוצאי יום הכיפורים, ומוצאי ימים טובים, מברך ברכה רביעית בנוסח זה:

אתה חונן לאדם דעת, ומלמד לאנוש בינה; ואתה הבדלת בין קודש לחול, ובין אור לחושך, ובין ישראל לגויים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. כשם שהבדלת בין קודש לחול, כך פדנו והצילנו מכל מיני משחית ומכל מיני פורענות המתרגשות לבוא בעולם; ושומרנו מן הכול, וחוננו מאיתך דעה ובינה והשכל. ברוך אתה ה', חונן הדעת.

בראשי חודשים, ובחולו של מועד, מוסיף בברכת שבע עשרה, בערבית ושחרית ומנחה, ומברך אותה בנוסח זה:

רצה ה' אלוהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה, והשב העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך. אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבוא יגיע ייראה יירצה יישמע ייפקד ייזכר לפניך זכרוננו, זכרון אבותינו, זכרון ירושלים עירך, זכרון משיח בן דויד עבדך, זכרון כל עמך בית ישראל לפניך, לפליטה לטובה לחן לחסד ולרחמים -- ביום ראש החודש הזה, לרחם בו ולהושיענו. זוכרנו ה' אלוהינו בו לטובה, פוקדנו בו לברכה, הושיענו בו לחיים, בדבר ישועה ורחמים; חוס וחוננו, ורחם עלינו, ומלטנו בו מכל צרה ויגון, ושמחנו בו שמחה שלמה. ותרצנו, ותחזינה עינינו בשובך לנווך, לציון ברחמים, כמאז. ברוך אתה ה', המחזיר שכינתו לציון.

ובחולו של מועד אומר:

ביום מקרא קודש הזה, ביום מועד חג המצות הזה -- או, ביום מועד חג הסוכות הזה -- לרחם בו עלינו ולהושיענו.

ביום התענית, מברך ברכת שש עשרה היחיד בנוסח זה:

שמע קולנו ה' אלוהינו, וחוס ורחם עלינו וקבל ברחמים ורצון את תפילתנו; מלפניך מלכנו, ריקם אל תשיבנו. עננו, ה' אלוהינו, עננו ביום צום התענית הזה -- כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתר פניך ממנו, ואל תעלם אוזנך משמוע תפילתנו, והיה קרוב, לשווענו: טרם נקרא, ואתה תענה; נדבר, ואתה תשמע. כדבר שנאמר -- והיה טרם יקראו, ואני אענה; עוד הם מדברים, ואני אשמע. כי אתה, שומע תפילת כל פה. ברוך אתה ה', שומע תפילה.

ושליח ציבור אומר נוסח זה, ברכה בפני עצמה; אחר ברכה שביעית, אומר:

עננו, ה' אלוהינו, עננו ביום צום התענית הזה -- כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתר פניך ממנו, ואל תעלם אוזנך משמוע תפילתנו, והיה קרוב, לשווענו: טרם נקרא, ואתה תענה; נדבר, ואתה תשמע. כדבר שנאמר -- והיה טרם יקראו, ואני אענה; עוד הם מדברים, ואני אשמע. כי אתה עונה, בכל עת צרה וצוקה; פודה, ומציל. ברוך אתה ה', העונה בעת צרה.

בתשעה באב, מברך ברכת ארבע עשרה בנוסח זה:

רחם ה' אלוהינו, עלינו, ועל ישראל עמך, ועל ירושלים עירך: העיר האבילה, החרבה, השוממה, הנתונה ביד זרים, היושבת וראש לה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה לגיונים, ויירשוה עובדי פסילים; וייתנו נבלת עבדיך, מאכל לעוף השמיים ולבהמת הארץ. על כן ציון במרר תבכה, וירושלים תיתן קולה: ליבי ליבי על חלליהם, מעיי מעיי על הרוגיהם! ראה ה' והביטה, ורחם שוממותיה ונחמה -- כי אתה ה' באש יסדתה, ובאש אתה עתיד לבנותה: ככתוב ואני אהיה לה נאום ה', חומת אש סביב; ולכבוד, אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

בפורים, מברך ברכת שמונה עשרה בנוסח זה:

מודים אנחנו לך: שאתה הוא ה' אלוהינו, צור חיינו מגן ישענו, אתה הוא, לדור ודור. נודה לך ונספר תהילתך על חיינו המסורים בידך, ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל ניסיך שבכל יום ויום, על נפלאותיך שבכל עת ועת, על הניסים ועל הגבורות ועל התשועות, שעשית עימנו ועם אבותינו בימים ההם בזמן הזה: בימי מורדכיי ואסתר, כשעמד המן הרע על עמך בית ישראל, וביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, ושללם לבוז; ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, ודנת את דינם, ורבת את ריבם, ונקמת את נקמתם; והפרת את עצתו, וקילקלת את מחשבתו, והשיבות לו גמולו בראשו, ותלו אותו ואת בניו על העץ; ועשית לך שם גדול בעולמך, ולעמך ישראל עשית פלא וניסים. כשם שעשית עימהן פלא וניסים, כך עשה עימנו ניסים וגבורות בעת ובעונה הזאת! ועל כולם ה' אלוהינו, אנו מודים לך. הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך...

בחנוכה, מברך ברכה זו בנוסח הזה:

מודים אנחנו לך... ועל נפלאותיך שבכל עת ועת, על הניסים ועל הגבורות ועל המלחמות ועל התשועות ועל הפדות ועל הפורקן, שעשית עימנו ועם אבותינו בימים ההם בזמן הזה: בימי מתתיה בן יוחנן כוהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך בית ישראל, לבטלם מתורתך, ולהעבירם מחוקי רצונך; ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, ודנת את דינם, ורבת את ריבם, ונקמת את נקמתם; ומסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים ופושעים ביד עושי תורתך; ועשית לך שם גדול בעולמך, ולעמך ישראל עשית פלא וניסים. כשם שעשית עימהן ניסים וגבורות, כך עשה עימנו ניסים וגבורות בעת ובעונה הזאת! ועל כולם ה' אלוהינו, אנו מודים לך. הטוב כי לא כלו רחמיך...

שליח ציבור, מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה:

נקדישך ונעריצך, ונשלש לך קדושה משולשת, כדבר האמור על יד נביאך: וקרא זה אל זה, ואמר -- קדוש קדוש קדוש, ה' צבאות; מלוא כל הארץ, כבודו! כבודו וגודלו, מלא עולם; ומשרתיו שואלים, איה מקום כבודו. משבחים ואומרים, ברוך כבוד ה', ממקומו! ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך מלכנו עלינו, כי מחכים אנו לך. מתיי תמלוך בציון, בחיינו ובימינו! תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך, לדור ודור ולנצח נצחים. ועינינו תראינה במלכות עוזך, כדבר האמור בשירי קודשך על ידי דויד משיח צדקך: ימלוך ה' לעולם, אלוהייך ציון לדור ודור; הללו יה! לדור ודור נגיד גודלך, ולנצח נצחים קדושתך נקדיש; ושבחך אלוהינו מפינו לא ימוש, כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה ה', האל הקדוש.

בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה ואמר, כל העם עונין: קדוש קדוש קדוש, ה' צבאות; מלוא כל הארץ, כבודו! וכשהוא אומר איה מקום כבודו, כל העם עונין: משבחים ואומרים, ברוך כבוד ה', ממקומו! וכשהוא אומר בחיינו ובימינו, כל העם עונין אמן. וכשהוא אומר על ידי דויד משיח צדקך, כל העם עונין: ימלוך ה' לעולם, אלוהייך ציון לדור ודור; הללו יה! וכל אלו הדברים שעונין הציבור, הוא קורא עימהן; ולא יגביה קולו, בעת שהן עונין עימו.

ואחד היחיד ואחד הציבור, בעשרה ימים שמראש השנה עד יום הכיפורים, אומר בסוף ברכה זו, כאמור ויגבה ה' צבאות, במשפט; והאל הקדוש, נקדש בצדקה. ברוך אתה ה', המלך הקדוש.

שליח ציבור אומר קדיש לעולם, קודם כל תפילה, ואחר כל תפילה; ואחר שאמר סדר היום -- בכל עת שיאמר סדר היום, יתחנן מעט, ויאמר קדיש; וכשישלים לקרות בתורה, ובכל עת שיתחנן ברברי תחנונים, כשיגמור תחנוניו, יאמר קדיש.

---

נוסח הקדיש:

יתגדל ויתקדש שמיה רבה! בעלמא דיברא כרעותיה, וימלוך מלכותיה, ויצמח פורקניה, ויקרב משיחיה, ויפרוק עמיה, בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל, בעגלא ובזמן קריב; ואימרו אמן! יהא שמיה רבה מברך לעלמא ולעלמי עלמיא!! יתברך! ישתבח יתפאר, יתרומם יתעלה, יתהדר יתהלל, ויתנשא שמיה דקודשא, בריך הוא! לעילא לעילא מכל בירכתא שירתא ותושבחתא ונחמתא, דאמירן בעלמא; ואימרו אמן!

בעת שיאמר שליח ציבור יתגדל ויתקדש שמיה רבא, כל העם עונין אמן. ובעת שהוא אומר תחילה ואימרו אמן, כל העם עונין אמן יהא שמיה רבא מברך לעלמא ולעלמי עלמיא. ומצות חכמים הראשונים לענות אמן יהא שמיה רבא מברך, בכל כוחו של אדם. וכשהוא אומר יתברך, כל העם עונין אמן. וכשהוא אומר בריך הוא, כל העם עונין אמן. וכשהוא אומר בסוף ואימרו אמן, כל העם עונין אמן. וכסדר הזה עונין, בכל קדיש וקדיש.

קדיש בתרא. כל קדיש שאומר שליח ציבור אחר שגומר התפילה, שאינו אומר אחריו כלום, אלא כל העם שומעין אותו ויוצאין ונפטרין -- נהגו העם כולם, להוסיף בסופו נוסח זה:

תתקבל צלותכון ותתעביד בעותכון וצלותהון ובעותהון דכל בית ישראל, קדם אבוהון די בשמיא; יהא שלמא רבה משמיא וסייעתא ופורקנא עליכון ועלנא, ועל כל קהלהון דישראל; ואימרו אמן! עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום על כל ישראל.

קדיש דרבנן. כל עשרה מישראל או יתר שהיו עוסקין בתלמוד תורה שבעל פה, ואפילו במדרשות או בהגדות, כשהן מסיימין -- אומר אחד מהן מעומד, קדיש בנוסח זה:

יתגדל ויתקדש שמיה רבה! דעתיד לחדתא עלמא, ולאחאה מיתיא ולמפרק חייא, ולמבני קרתא דירושלם ולשכללא היכלא קדישא, ולמעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא די שמיה לאתריה בזיוויה וביקריה, וימלוך מלכותיה ויצמח פורקניה, ויבע משיחיה ויפרוק עמיה, בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל, בעגלא ובזמן קריב; ואימרו אמן! יהא שמיה רבה מברך לעלמא ולעלמי עלמיא!! יתברך! ישתבח יתפאר, יתרומם יתעלה, יתהדר יתהלל, ויתנשא שמיה דקודשא, בריך הוא! לעילא לעילא מכל בירכתא שירתא ותושבחתא ונחמתא, דאמירן בעלמא; ואימרו אמן! על רבנן ועל תלמידיהון ועל תלמידי תלמידיהון דעסקינן באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר, יהי להון ולכון חינא וחיסדא ורחמי וסייעתא ורווחא מקדם אבוהון די בשמיא, ואימרו אמן! יהא שלמא רבה משמיא וסייעתא ופורקנא עליכון ועלנא ועל כל קהלהון דישראל, ואימרו אמן! עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום על כל ישראל. וזה הוא הנקרא קדיש דרבנן.

נהגנו להתחנן בנפילת פנים בדברים ובפסוקים אלו -- פעמים בכולן, ופעמים במקצתן:

לפניך, אני כורע ומשתחווה ומתחנן -- אדון העולם, אלוהי האלוהים ואדוני האדונים: כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך, כי על רחמיך הרבים. מה נאמר לה', מה נדבר ומה נצטדק? חטאנו ועווינו, והרשענו ומרדנו; וסור ממצוותיך, וממשפטיך. לך ה', הצדקה; ולנו, בושת הפנים. הושחרו פנינו מפני אשמתנו, ונכפפה קומתנו מפני עוונותינו; אין לנו פה להשיב, ולא מצח להרים ראש. אלוהיי -- בושתי ונכלמתי להרים אלוהיי פניי אליך, כי עוונותינו רבו למעלה ראש, ואשמתנו גדלה עד לשמיים; אין בנו מעשים. עשה עימנו צדקה למען שמך, כמו שהבטחתנו על ידי נביאיך: למען שמי אאריך אפי, ותהילתי אחטום לך -- לבלתי, הכריתך. לא למענכם אני עושה, בית ישראל -- כי אם לשם קודשי. לא לנו ה', לא לנו: כי לשמך תן כבוד, על חסדך על אמיתך. למה, יאמרו הגויים, איה נא, אלוהיהם? אנא ה', אל תפן אל קשי העם הזה, ואל רשעו, ואל חטאתו! סלח נא לעוון העם הזה, כגודל חסדך, וכאשר נשאת לעם הזה, ממצריים ועד הנה. למען שמך, ה', וסלחת לעווני, כי רב הוא. ה' שמעה, ה' סלחה, ה' הקשיבה ועשה, אל תאחר: למענך אלוהיי, כי שמך נקרא על עירך ועל עמך.

נהגו העם להתחנן אחר נפילת פנים, כשמגביה פניו מן הקרקע; בפסוקים אלו, אומר:

ואנחנו לא נדע מה נעשה, כי עליך עינינו. זכור רחמיך ה', וחסדיך: כי מעולם, המה. אל תזכור לנו, עוונות ראשונים; מהר יקדמונו רחמיך, כי דלונו מאוד. קומה, עזרתה לנו; ופדנו, למען חסדך. יהי חסדך ה', עלינו, כאשר, ייחלנו לך. אם עוונות, תשמור יה, ה', מי יעמוד? כי עימך הסליחה, למען תיוורא. ה', הושיעה; המלך יעננו, ביום קוראנו! כי הוא, ידע יצרנו; זכור, כי עפר אנחנו. עוזרנו אלוהי ישענו, על דבר כבוד שמך; והצילנו וכפר על חטאותינו, למען שמך!

וכן נהגו העם להתחנן אחר סדר היום תמיד, בתחנונים אלו:

ה', אלוהי אברהם יצחק וישראל אבותינו, שומרה זאת לעולם, ליצר מחשבות לבב עמך; והכן לבבם, אליך. והוא רחום יכפר עוון, ולא ישחית; והרבה להשיב אפו, ולא יעיר כל חמתו. כי אתה ה', טוב וסלח; ורב חסד, לכל קוראיך. צדקתך צדק, לעולם; ותורתך, אמת. מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע, לשארית נחלתו? לא החזיק לעד אפו, כי חפץ חסד הוא. ישוב ירחמנו, יכבוש עוונותינו; ותשליך במצולות ים, כל חטאותם. תיתן אמת ליעקוב, חסד לאברהם, אשר נשבעת לאבותינו, מימי קדם. ברוך אדוניי יום יום, יעמוס לנו; האל ישועתנו, סלה. ה' צבאות, עימנו; משגב לנו אלוהי יעקוב, סלה. ה', צבאות -- אשרי אדם, בוטח בך. ברוך אלוהינו ברוך אדונינו, ברוך בוראנו שבראנו לכבודו, שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת על ידי משה רבנו, חיי עולם נטע בתוכנו. הרחמן יפתח ליבנו לתלמוד תורתו, וייתן בליבנו אהבתו ויראתו, לעשות רצונו כרצונו, ולעובדו בלבב שלם ובנפש חפצה -- למען לא ניגע לריק, ולא נלד לבהלה. כן יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהינו, שנחיה לשמור חוקיך בעולם הזה ולימות המשיח, כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא, למען יזמרך כבוד ולא יידום. ה' אלוהיי, לעולם אודך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי...

נהגו מקצת העם, לקרוא בכל יום אחר תחנונים אלו, שיר מזמור שהיו הלויים אומרים בבית המקדש באותו היום. וקורין לדויד -- אליך ה', נפשי אשא, כל המזמור. וקוראין אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינה, תלמידי חכמים... אין כאלוהינו, אין כאדונינו... אך צדיקים יודו לשמך, יישבו ישרים את פניך ויבטחו בך יודעי שמך, כי לא עזבת דורשיך ה': כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו, ואנחנו נלך בשם ה' אלוהינו לעולם ועד.

כבר אמרנו בספר הזה, שבימי השבתות, וימים טובים, מתפלל אדם בכל תפילה שבע ברכות -- שלוש ראשונות ושלוש אחרונות, וברכה אחת אמצעית מעין היום. ובראש השנה, וביום הכיפורים של יובל, מתפלל באמצע שלוש ברכות, ובתפילת מוסף בלבד; ונמצא מתפלל במוסף בשני ימים אלו, תשע ברכות. ובמוסף ראש חודש, ובמוסף חולו של מועד, מתפלל שבע, שלוש ראשונות ושלוש אחרונות וברכה אחת באמצע.

סדר תפילותוזה הוא נוסח כל הברכות האמצעייות:

ברכה אמצעית של לילי שבת:

אתה קידשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמיים וארץ, ובירכתו מכל הימים, וקידשתו מכל הזמנים; כאמור ויברך אלוהים את יום השביעי, ויקדש אותו: כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלוהים לעשות. אלוהינו ואלוהי אבותינו -- רצה נא במנוחתנו, וקדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך, ושמח נפשנו בישועתך ושבענו מטובך, וטהר ליבנו לעובדך באמת; והנחילנו באהבה וברצון שבתות קודשך, וינוחו בם כל ישראל אוהבי שמך. ברוך אתה ה', מקדש השבת.

ברכה אמצעית של שחרית שבת:

ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו, כליל תפארת בראשו נתת בעומדו לפניך על הר סיניי, שני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהן שמירת שבת. וכן כתוב בתורתך: ושמרו בני ישראל, את השבת -- לעשות את השבת לדורותם, ברית עולם. ביני ובין בני ישראל, אות היא לעולם: כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ, וביום השביעי שבת ויינפש. ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג, עם מקדשי שביעי. אלוהינו ואלוהי אבותינו -- רצה נא במנוחתנו, וקדשנו במצוותיך... ברוך אתה ה', מקדש השבת.

ברכה אמצעית של מוסף שבת:

למשה ציווית על הר סיניי מצות שבת, זכור ושמור, ובו ציוויתנו ה' אלוהינו, להקריב לך קרבן מוסף כראוי. יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו, שתעלנו לארצנו ותיטענו בגבולנו; ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן, ואת מוספי יום המנוח הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך, כמה שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך. לא נתתו אלוהינו לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים, גם במנוחתו, לא ישכנו ערלים. לבית ישראל נתתו, זרע ישורון אשר בם בחרת; חמדת ימים, אותו קראת. אלוהינו ואלוהי אבותינו -- רצה נא במנוחתנו... ברוך אתה ה', מקדש השבת.

ברכה אמצעית של מנחת שבת:

אתה אחד, ושמך אחד; ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ. עטרת תהילה ותפארת ישועה, לעמך נתת; אברהם יגל, יצחק ירנן, יעקוב ובניו ינוחו בו, מנוחה שלמה שאתה רוצה בה. יכירו בניך ויידעו, כי מאיתך היא מנוחתם; הנח לנו אבינו, אל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו. אלוהינו ואלוהי אבותינו -- רצה נא במנוחתנו... ברוך אתה ה', מקדש השבת.

ברכה אמצעית של מוסף ראש חודש:

ראשי חודשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם, להיותם מקריבין לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת, לכפר בעדם; זיכרון לכולם יהיה, תשועת נפשם מיד שונא. מזבח חדש בציון תכין, ועולת ראש חודש נעלה עליו; שירי דויד נשמע בעירך, האמורים לפני מזבחך לרצון. אהבת עולם תביא להם, וברית אבות לבנים תזכור. אלוהינו ואלוהי אבותינו, מפני חטאינו, גלינו מארצנו, ונתרחק מעל אדמתנו. יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו, שתעלנו לארצנו ותיטענו בגבולנו; ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן, ואת מוספי יום ראש החודש הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך, כמה שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך. יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתחדש עלינו את ראש החודש הזה לטובה לברכה, לחן לחסד ולרחמים, לחיים ולשלום; ויהי ראש החודש הזה סוף וקץ לכל חטאותינו וצרותינו, תחילה וראש לפדות נפשנו -- כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת, וראשי חודשים להם נתת. ברוך אתה ה', מקדש ישראל וראשי חודשים.

ברכה אמצעית של מוסף ראש חודש שחל להיות בשבת:

אתה יצרת עולמך מקדם, כילית מלאכתך ביום השביעי; ובחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך וקירבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש, עלינו קראת. ותיתן לנו ה' אלוהינו שבתות למנוחה, ויום ראש החודש הזה לכפר בעדנו. ומפני חטאינו, גלינו מארצנו ונתרחק מעל אדמתנו, ואין אנו יכולין לעשות לפניך, קרבנות חובתנו. יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו, שתעלנו לארצנו ותיטענו בגבולנו; ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן, ואת מוספי יום המנוח יום ראש החודש הזה, נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך. יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתחדש עלינו את ראש החודש הזה לטובה, לחן לחסד ולרחמים, לחיים ולשלום; ויהי ראש החודש הזה סוף וקץ לכל חטאותינו וצרותינו, תחילה וראש לפדות נפשנו. ורצה נא במנוחתנו... וינוחו בם כל ישראל אוהבי שמך. ברוך אתה ה', מקדש השבת וישראל וראשי חודשים.

ברכה אמצעית של יום טוב של פסח, בערבית ושחרית ומנחה:

אתה בחרתנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך וקירבתנו מלכנו לעבודתך; ושמך הגדול והקדוש, עלינו קראת. ותיתן לנו ה' אלוהינו, מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון, את יום טוב מקרא קודש הזה, את יום חג המצות הזה, זמן חירותנו באהבה -- זכר ליציאת מצריים. אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבוא יגיע ייראה יירצה יישמע ייפקד ייזכר לפניך זכרוננו, זכרון אבותינו, זכרון ירושלים עירך, זכרון משיח בן דויד עבדך, זכרון כל עמך בית ישראל לפניך, לפליטה לטובה לחן לחסד ולרחמים -- ביום טוב מקרא קודש הזה, ביום חג המצות הזה, לרחם בו עלינו ולהושיענו. זוכרנו ה' אלוהינו בו לטובה, פוקדנו בו לברכה, הושיענו בו לחיים, בדבר ישועה ורחמים; חוס וחוננו, ורחם עלינו, ומלטנו בו מכל צרה ויגון, ושמחנו בו שמחה שלמה, כי אל מלך רחום וחנון אתה. והשיאנו ה' אלוהינו, את ברכת מועדיך לחיים ולשמחה ולשלום, כאשר רצית ואמרת לברכנו כן תברכנו, סלה. וקדשנו במצוותיך... ברוך אתה ה', מקדש ישראל והזמנים.

ברכה אמצעית של מוסף הפסח:

אתה בחרתנו מכל העמים... זכר ליציאת מצריים. ומפני חטאינו, גלינו מארצנו ונתרחק מעל אדמתנו; ואין אנו יכולין לעלות להיראות להשתחוות לפניך בבית בחירתך, בנווה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו -- מפני היד שנשתלחה במקדשך. יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו, שתשוב ותרחם עליו ועלינו ברחמיך הרבים, ותקבץ פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם. ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן, ואת מוספי יום טוב מקרא קודש הזה, יום חג המצות הזה, נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך, כמה שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך. מלך רחמן, רחם עלינו; טוב ומטיב, הידרש לנו; שובה עלינו בהמון רחמיך, בגלל אבותינו שעשו רצונך. בנה ביתך כבתחילה, וכונן מקדשך על מכונו, והראנו בבניינו, ושמחנו בתיקונו; והשב ישראל לנווהו -- כוהנים לעבודתם, ולויים לדוכנן, וישראל למעמדן, וארמון על משפטו יישב. ושם נעלה וניראה לפניך בשלוש פעמי רגלינו, ככתוב ותורתך: שלוש פעמים בשנה ייראה כל זכורך את פני ה' אלוהיך, במקום אשר יבחר, בחג המצות בחג השבועות, ובחג הסוכות; ולא ייראה את פני ה', ריקם. איש, כמתנת ידו, כברכת ה' אלוהיך, אשר נתן לך. והשיאנו ה' אלוהינו, את ברכת מועדיך... ברוך אתה ה', מקדש ישראל והזמנים.

וכנוסח הזה הוא מתפלל בחג השבועות, ובחג הסוכות, בלא חיסרון ובלא יתר: אלא שבחג השבועות, הוא אומר את יום טוב מקרא קודש הזה, את יום חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו באהבה -- זכר ליציאת מצריים. וכן הוא אומר, ביום טוב מקרא קודש הזה, ביום חג השבועות הזה, לרחם בו עלינו... ובמוסף, הוא אומר ואת מוספי יום טוב מקרא קודש הזה, יום חג השבועות הזה. וכן בחג הסוכות, אומר יום טוב מקרא קודש הזה, את יום חג הסוכות הזה, זמן שמחתנו... וכן בשמיני עצרת, אומר את יום טוב מקרא קודש הזה, את יום חג שמיני עצרת הזה, זמן שמחתנו... וכן במוסף, אומר ואת מוספי יום טוב מקרא קודש הזה, יום חג שמיני עצרת הזה, נעשה ונקריב לפניך. ואם חל יום טוב להיות בשבת, אומר אתה בחרתנו... ותיתן לנו ה' אלוהינו שבתות למנוחה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון, את יום המנוח הזה, יום טוב מקרא קודש הזה, את יום חג פלוני הזה... וכן במוסף, אומר ואת מוספי יום המנוח הזה, יום טוב מקרא קודש הזה, יום חג פלוני... ועל דרך זו הוא מזכיר השבת בראש השנה, וביום הכיפורים, אם חלו להיות בשבת, בין בשאר תפילות בין במוסף. וחותם בכל התפילות של שלושה רגלים, מקדש השבת וישראל והזמנים; ובראש השנה, הוא חותם מלך על כל הארץ, מקדש השבת וישראל ויום הזיכרון. ובצום הכיפורים, הוא חותם מלך על כל הארץ, מקדש השבת וישראל ויום הכיפורים.

נהגו רוב העם מראש השנה ועד יום הכיפורים, להוסיף בכל תפילה בעשרת הימים: בברכה ראשונה, מוסיפין זוכרנו לחיים אל מלך חפץ בחיים, כותבנו בספר חיים למענך אלוהים חיים, מלך רחמן, ומושיע ומגן; ברוך אתה ה', מגן אברהם. ומוסיפין בברכה שנייה, מי כמוך אב הרחמן, זוכר יצוריו ברחמים לחיים, ונאמן אתה, להחיות מתים. ברוך אתה ה', מחיה המתים. ומוסיפין בברכה שמונה עשרה, זכור רחמיך ה' אלוהינו, וכבוש כעסך, וכתוב לחיים, כל בני בריתך. ברוך אתה ה', הטוב שמך ולך נאה להודות. ומוסיפין בברכה אחרונה, ובספר חיים ברכה ושלום, ניזכר וניכתב לפניך, אנו וכל עמך בית ישראל, לחיים ולשלום. ברוך אתה ה', המברך את עמו ישראל בשלום. ובתפילת נעילה יום הצום, אומר בברכות אלו מקום זוכרנו לחיים, חותמנו לחיים. וכל אלו התוספות, מנהג מקומות; ויש מקומות שנהגו שלא יוסיפו דבר.

מנהג פשוט שמברכין ברכה שלישית בנוסח זה, בשני ימים של ראש השנה בכל תפילה ותפילה מארבע התפילות; וכן נהגו מקצת העם, לברך אותה בנוסח זה בכל תפילה ותפילה מחמש תפילות של יום הכיפורים; וזה הוא נוסחה:

אתה קדוש, ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך, סלה. ובכן תן פחדך ה' אלוהינו על כל מעשיך, ואימתך על כל שבראת; וייראוך כל המעשים, וישתחוו לפניך כל הברואים, ויעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם -- כמו שידענו ה' אלוהינו, שהשלטון מלפניך, עוז בידך וגבורה בימינך, ושמך נורא על כל מה שבראת. ובכן תן כבוד לעמך תהילה ליראיך, תקווה לדורשיך פתחון פה למייחלים לך; שמחה לארצך ששון לעירך, צמיחת קרן לדויד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך. ואז צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו ועולתה תקפץ פיה; וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ. ומלכות העליזה מהרה תעקור ותשבור, ותמלוך -- אתה הוא ה' אלוהינו -- מהרה על כל מעשיך, בירושלים עירך, ובהר ציון משכן כבודך. ונגד זקניך כבוד, ככתוב: וחפרה הלבנה, ובושה החמה -- כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים, ונגד זקניו כבוד. ונאמר ויגבה ה' צבאות, במשפט, והאל הקדוש, נקדש בצדקה. ברוך אתה ה', המלך הקדוש.

ברכה אמצעית של ראש השנה, בערבית ושחרית ומנחה:

אתה בחרתנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך וקירבתנו מלכנו לעבודתך; ושמך הגדול והקדוש, עלינו קראת. ותיתן לנו ה' אלוהינו, את יום טוב מקרא קודש הזה, את יום הזיכרון הזה, זכרון תרועה באהבה -- זכר ליציאת מצריים. אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבוא יגיע ייראה יירצה... כי אל מלך רחום וחנון אתה. אלוהינו ואלוהי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך, והינשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך; ויידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמרו כל אשר הנשמה באפו -- ה' אלוהי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה. וקדשנו במצוותיך... ודברך אמת וקיים לעד. ברוך אתה ה', מלך על כל הארץ, מקדש ישראל ויום הזיכרון.

ברכה ראשונה משלוש ברכות אמצעייות של מוסף ראש השנה:

אתה בחרתנו מכל העמים... זכר ליציאת מצריים. ומפני חטאינו, גלינו מארצנו... תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן, את מוספי יום טוב מקרא קודש הזה, יום הזיכרון הזה, נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך, כמה שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך. עלינו לשבח לאדון הכול, לתת גדולה ליוצר בראשית: שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו ככל משפחות האדמה, שלא שם חלקנו כהם, ולא גורלנו ככל המונם -- שהם משתחווים להבל וריק, ומתפללים לאל לא יושיע. אנו משתחווים לפני מלך מלכי המלכים ברך הוא, שהוא נוטה שמיים ויוסד ארץ; מושב יקרו בשמיים ממעל, ושכינת עוזו בגובהי מרומים. הוא אלוהינו, ואין עוד; אמת מלכנו, ואין זולתו. ככתוב בתורתו, וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלוהים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת; אין, עוד. אוחילה לאל אחלה פניו, אשאלה ממנו מענה לשון, אשר בקהל עם אשיר עוזו, אביעה רננות בעד מפעליו. לאדם, מערכי לב; ומה', מענה לשון. ה', שפתיי תפתח; ופי, יגיד תהילתך. ברוך אתה, ה'; למדני חוקיך! על כן נקווה לך ה' אלוהינו, לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות ייכרתון, לתכן עולם במלכות שדיי. וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ; יכירו ויידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך תישבע כל לשון. לפניך ה' אלוהינו יכרעו וייפולו, ולכבוד שמך הגדול יקר ייתנו, ויקבלו כולם עול מלכותך, ותמלוך עליהם לעולם ועד. כי המלכות, שלך היא; ולעולמי עד, תמלוך בכבוד. ככתוב בתורתך, ה' ימלוך, לעולם ועד. וכתוב לא הביט אוון ביעקוב, ולא ראה עמל בישראל; ה' אלוהיו עימו, ותרועת מלך בו. וכתוב ויהי בישורון, מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל. ובדברי קודשך כתוב לאמור, כי לה', המלוכה; ומושל, בגויים. וכתוב ה' מלך, גאות לבש; לבש ה' עוז התאזר, אף תיכון תבל בל תימוט. וכתוב ימלוך ה' לעולם, אלוהייך ציון לדור ודור; הללו יה. וכתוב שאו שערים ראשיכם, והינשאו פתחי עולם; ויבוא, מלך הכבוד. מי זה, מלך הכבוד -- ה' עיזוז וגיבור, ה' גיבור מלחמה. שאו שערים ראשיכם, ושאו פתחי עולם; ויבוא, מלך הכבוד. מי הוא זה, מלך הכבוד -- ה' צבאות הוא מלך הכבוד, סלה. ועל ידי עבדיך הנביאים נאמר, כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו, ה' צבאות: אני ראשון ואני אחרון, ומבלעדיי אין אלוהים. וכתוב ועלו מושיעים בהר ציון, לשפוט את הר עשיו; והייתה לה', המלוכה. וכתוב והיה ה' למלך, על כל הארץ; ביום ההוא יהיה ה' אחד, ושמו אחד. ובתורתך ה', כתוב לאמור -- שמע, ישראל: ה' אלוהינו, ה' אחד! אלוהינו ואלוהי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך... ומלכותו בכל משלה. וקדשנו במצוותיך... ודברך אמת וקיים לעד. ברוך אתה ה', מלך על כל הארץ, מקדש ישראל ויום הזיכרון.

היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, או כעבדים: אם כבנים -- רחמנו, כרחם אב על בנים; ואם כעבדים -- עינינו לך תלויות עד שתחוננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש!

ברכה שנייה:

אתה זוכר מעשה עולם, ופוקד כל יצורי קדם; לפניך נגלו כל תעלומות, והמון נסתרות שמבראשית: כי אין שכחה לפני כיסא כבודך, ואין נסתר מנגד עיניך; אתה זוכר את כל המפעל, וגם כל היצור לא נכחד ממך. הכול גלוי לפניך ה' אלוהינו, צופה ומביט עד סוף כל הדורות: כי תביא חוק זיכרון להיפקד בו, כל רוח ונפש ולהיזכר מעשים רבים והמון ברייות לאין תכלית. מראשית, כזאת הודעת; ומלפנים, אותה גילית. זה היום תחילת מעשיך, זיכרון ליום ראשון: כי חוק לישראל הוא, משפט לאלוהי יעקוב. ועל המדינות -- בו ייאמר איזו לחרב איזו לשלום, איזו לרעב איזו לשובע. וברייות -- בו ייפקדו להזכירם לחיים, ולמוות. מי לא נפקד ביום הזה, כי זכר כל היצור לפניך בא: מעשה איש ופקודתו, ועלילות מצעדי גבר, מחשבות אדם ותחבולותיו, ויצרי כל מעללי איש. אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך: כי דורשיך לעולם לא ייכשלו, וגם לא תכלים לנצח כל החוסים בך. הלא את נוח באהבה זכרת, ותפקדהו בהמון רחמיך בהביאך את מי המבול לשחת כל בשר מפני רוע מעלליהם. על כן זכרונו בא לפניך ה' אלוהינו, להרבות זרעו כעפרות תבל, וצאצאיו כחול הים; ככתוב בתורתך: ויזכור אלוהים את נוח, ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר איתו בתיבה; ויעבר אלוהים רוח על הארץ, וישוכו המים. וכתוב וישמע אלוהים, את נאקתם; ויזכור אלוהים את בריתו, את אברהם את יצחק ואת יעקוב. וכתוב וזכרתי, את בריתי יעקוב; ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור. ובדברי קודשך כתוב לאמור, זכר עשה, לנפלאותיו; חנון ורחום, ה'. טרף, נתן ליראיו; יזכור לעולם, בריתו. ונאמר זכר לעולם, בריתו; דבר ציווה, לאלף דור. ונאמר ויזכור להם, בריתו; ויינחם, כרוב חסדיו. ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמור, הלוך וקראת באוזני ירושלים לאמור -- כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך; לכתך אחריי במדבר, בארץ לא זרועה. וכתוב וזכרתי אני את בריתי אותך, בימי נעורייך; והקימותי לך, ברית עולם. וכתוב הבן יקיר לי אפריים, אם ילד שעשועים -- כי מדי דברי בו, זכור אזכרנו עוד; על כן, המו מעיי לו -- רחם ארחמנו, נאום ה'. אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבוא יגיע ייראה... כי אל מלך רחום וחנון אתה. וזוכרנו בזיכרון טוב מלפניך, ופוקדנו בפקודת ישועה ורחמים משמי שמי קדם. וזכור לנו ה' אלוהינו את הברית את החסד ואת השבועה, אשר נשבעת לאברהם אבינו בהר המורייה. ותיראה העקידה שעקד את יצחק בנו על גבי המזבח, וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם. כן יכבשו רחמיך את כעסך, וייגלו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עימנו במידת רחמים, ואל תתנהג עימנו במידת הדין. ובעבור שמך הגדול, ישוב אפך מעמך ישראל, ומעירך, ומנחלתך. וקיים לנו ה' אלוהינו, את הדבר שהבטחתנו בתורתך על ידי משה עבדך: וזכרתי להם, ברית ראשונים, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים לעיני הגויים להיות להם לאלוהים, אני ה'. כי זוכר כל הנשכחות אתה מעולם, כי אין שכחה לפני כיסא כבודך; ועקידת יצחק אבינו, לזרעו היום תזכור. ברוך אתה ה', זוכר הברית.

היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, או כעבדים: אם כבנים -- רחמנו, כרחם אב על בנים; ואם כעבדים -- עינינו לך תלויות עד שתחוננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש!

ברכה שלישית:

אתה נגלית בענן כבודך על עם קודשך, לדבר עימהם; מן השמיים השמעתם קולך, ונגלית עליהם בערפילי טוהר. גם כל העולם כולו חל מלפניך, וברייות בראשית חרדו ממך, בהיגלותך מלכנו על הר סיניי, ללמד לעמך תורה ומצוות. ותשמיעם את הוד קולך, ודיברות קודשך מלהבי אש; בקולות וברקים עליהם נגלית, ובקול שופר עליהם הופעת. ככתוב בתורתך, ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאוד; ויחרד כל העם, אשר במחנה. וכתוב ויהי קול שופר, הולך וחזק מאוד; משה ידבר, והאלוהים יעננו בקול. וכתוב וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר, ואת ההר עשן; וירא העם וינועו, ויעמדו מרחוק. ובדברי קודשך כתוב לאמור, עלה אלוהים, בתרועה; ה', בקול שופר. וכתוב בחצוצרות, וקול שופר; הריעו, לפני המלך ה'. וכתוב הללו יה -- הללו אל, בקודשו; הללוהו, ברקיע עוזו! הללוהו בגבורותיו; הללוהו ברוב גודלו! הללוהו, בתקע שופר; הללוהו, בנבל וכינור! הללוהו, בתוף ומחול; הללוהו, במינים ועוגב! הללוהו, בצלצלי שמע; הללוהו, בצלצלי תרועה! כול הנשמה, תהלל יה; הללו יה! ועל ידי עבדיך הנביאים נאמר, כל יושבי תבל, ושוכני ארץ -- כנשוא נס הרים תראו, וכתקוע שופר תשמעו. וכתוב והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצריים; והשתחוו לה' בהר הקודש, בירושלים. וכתוב וה' עליהם ייראה, ויצא כברק חיצו; וה' אלוהים בשופר יתקע, והלך בסערות תימן. ה' צבאות, יגן עליהם... כן תגן על עמך, בשלומך! תקע בשופר גדול לחירותנו, ושא נס לקבץ את כל גלייותינו, וקרב פזורינו מבין הגויים, ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ; והביאנו לציון עירך ברינה, ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם. ושם נעשה לפניך, כמצווה עלינו בתורתך על ידי משה עבדך: וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם; והיו לכם לזיכרון לפני אלוהיכם, אני ה' אלוהיכם. כי שומע קול שופר אתה מעולם, ומאזין תרועה ואין דומה לך. ברוך אתה ה', שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים.

היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, או כעבדים: אם כבנים -- רחמנו, כרחם אב על בנים; ואם כעבדים -- עינינו לך תלויות עד שתחוננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש!

ברכה אמצעית של יום צום הכיפורים, בערבית ושחרית ומנחה ונעילה:

אתה בחרתנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך וקירבתנו מלכנו לעבודתך; ושמך הגדול והקדוש, עלינו קראת. ותיתן לנו ה' אלוהינו, את יום מקרא קודש הזה, את יום הכיפורים הזה, למחילה ולסליחה ולכפר בו על כל עוונותינו באהבה -- זכר ליציאת מצריים. אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבוא... כי אל מלך רחום וחנון אתה. אלוהינו ואלוהי אבותינו, מחול לעוונותינו ביום צום הכיפורים הזה, מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך -- כאמור: אנוכי אנוכי הוא מוחה פשעיך, למעני; וחטאותיך, לא אזכור. ונאמר מחיתי כעב פשעיך, וכענן חטאותיך; שובה אליי, כי גאלתיך. וכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם; מכול חטאותיכם, לפני ה' תטהרו. כי אתה סלחן לישראל מן העולם, ומחלן לשבטי ישורון; ומבלעדיך, אין לנו מלך מוחל וסולח. אלוהינו ואלוהי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך... ומלכותו בכל משלה. קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך, ושמח נפשנו בישועתך ושבענו מטובך; וטהר ליבנו לעובדך באמת, ודברך אמת וקיים לעד. ברוך אתה ה', מלך על כל הארץ, מוחל וסולח לעוונות עמו בית ישראל, מקדש ישראל ויום הכיפורים.

ברכה אמצעית של מוסף:

אתה בחרתנו מכל העמים... זכר ליציאת מצריים. ומפני חטאינו... תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן, ואת מוספי יום מקרא קודש הזה, יום צום הכיפורים הזה, נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך, כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך. אלוהינו ואלוהי אבותינו, מחול לעוונותינו ביום הזה... ומבלעדיך, אין לנו מלך מוחל וסולח. אלוהינו ואלוהי אבותינו, מלוך על כל העולם... ומלכותו בכל משלה. קדשנו במצוותיך... מקדש ישראל ויום הכיפורים.

נהגו העם בכל תפילות המוספין, כשהוא אומר כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך, מזכיר קרבנות אותו היום כמו שהן כתובין בתורה, וקורא אותן הפסוקים; ואם לא הזכיר, כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך, שוב אינו צריך.

---

סדר תפילותנוסח הוידוי:

אנא אלוהינו, ואלוהי אבותינו -- תבוא לפניך תפילתנו, ואל תתעלם מלכנו מתחינתנו: שאין אנו עזי פנים וקשי עורף, שנאמר לפניך, צדיקים אנחנו, ולא חטאנו. אבל חטאנו אנחנו, ואבותינו: אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי, העווינו, והרשענו, זדנו, חמסנו, טפלנו שקר, יעצנו רע, כיזבנו, לצנו, מרדנו, ניאצנו, סררנו, עווינו, פשענו, ציררנו, קישינו עורף, רשענו, שיחתנו, תעינו תיעבנו תיעתענו; סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים, ולא שווה לנו. ואתה צדיק, על כל הבא עלינו: כי אמת עשית, ואנחנו הרשענו. מה נאמר לפניך, יושב מרום; ומה נספר לפניך, שוכן שחקים? הלא הנסתרות והנגלות, אתה יודע! אתה יודע רזי עולם, ותעלומות סתרי כל חי; אתה חופש כל חדרי בטן, ורואה כליות ולב. אין כל דבר נעלם ממך, ואין נסתר מנגד עיניך. יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתמחול לנו על כל חטאותינו, ותכפר לנו על כל עוונותינו, ותסלח לכל פשעינו: ועל חטא שחטאנו לפניך בשגגה, ועל חטא שחטאנו לפניך בזדון, ועל חטא שחטאנו לפניך בסתר, ועל חטא שחטאנו לפניך בגלוי, ועל חטא שחטאנו לפניך באונס, ועל חטא שחטאנו לפניך ברצון; ועל חטאים שאנו חייבין עליהן עשה, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן לא תעשה שניתק לעשה, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן לא תעשה, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן קרבן, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן מלקות ארבעים, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן מיתה בידי שמיים, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן כרת, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן ארבע מיתות בית דין -- חנק והרג, שריפה וסקילה. על הגלויים לנו, ועל שאינן גלויין לנו: הגלויים לנו, כבר אמרנום לפניך ה' אלוהינו; ושאינן גלויין לנו, חטאנו על כולם. ואתה יודע כל הנסתרות, ככתוב הנסתרות, לה' אלוהינו; והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת. כי אתה סלחן לישראל מן העולם, ומחלן לשבטי ישורון; ומבלעדיך, אין לנו מלך מוחל וסולח. אלוהיי, עד שלא נוצרתי, איני כדאי; ועכשיו שנוצרתי, כאילו לא נוצרתי. עפר אני בחיי, קל וחומר במיתתי. הרי אני לפניך ה' אלוהיי, ככלי מלא בושה וכלימה. יהי רצון מלפניך ה' אלוהיי, שלא אחטא, ומה שחטאתי מרוק ברחמיך הרבים -- לא על ידי ייסורין! יהיו לרצון אמרי פי...

כסדר הזה, מתוודה בערבית ושחרית ומוסף ומנחה, בין יחיד, בין שליח ציבור. והיחיד אומר וידוי זה, אחר תפילתו, אחר שגומר שים שלום, קודם שיפסוע שלוש פסיעות. ושליח ציבור אומרו באמצע ברכה אמצעית -- קודם שיאמר אלוהינו ואלוהי אבותינו, מחול לעוונותינו... מתוודה כסדר הזה; ואחר כך אומר מחול לעוונותינו ביום צום הכיפורים...

בנעילה מתוודה כסדר הזה:

מה נאמר לפניך, יושב מרום; ומה נספר לפניך, שוכן שחקים? כי עוונותינו רבו מלמנות, וחטאותינו עצמו מלספור: מה אנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה צדקנו, מה מעשינו, מה נאמר לפניך, ה' אלוהינו? הלא הגיבורים כאין לפניך, ואנשי השם כלא היו, וחכמים כבלי מדע, ונבונים כבלי השכל! כי כל מעשינו תוהו, וימי חיינו הבל לפניך; ככתוב בדברי קודשך, ומותר האדם מן הבהמה, אין -- כי הכול, הבל. אבל אתה הבדלת אנוש מראש, ותכירהו לעמוד לפניך: כי מי יאמר לך, מה תעשה; ואם יצדק, מה ייתן לך? ותיתן לנו אלוהינו, את יום הכיפורים הזה קץ מחילה לכל חטאותינו, למען נחדל מעושק ידינו, ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם -- כדבר שנאמר, דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב! יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו; וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלוהינו כי ירבה לסלוח. ואתה אלוה סליחות, טוב ומטיב, חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד; מרבה להשיב, רוצה בתשובתן של רשעים. ואין אתה חפץ במיתתן, שנאמר -- חי אני נאום ה' אלוהים אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה; שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו, בית ישראל! השיבנו וקבלנו ומחול לנו וסלח, כגודל חסדך! יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' וכו' עושה שלום וכו'