Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links B"H
 
 
 
The Weekly Publication for Every Jewish Person
Archives Current Issues Home Current Issue
Rambam
1 Chapter Per Day

Wednesday, 3 Shevat, 5779
January 9, 2019

2 Shevat, 5779 - January 8, 20194 Shevat, 5779 - January 10, 2019

הלכות איסורי מזבח פרק ג

א) אין המומין פוסלין בעוף, וכן אחד הזכר ואחד הנקבה בעוף -- שלא נאמר "תמים זכר" (ויקרא כב,יט) אלא בבהמה בלבד. במה דברים אמורים, במומין קטנים; אבל עוף שיבש גפו, או נסמית עינו, או נקטעה רגלו -- אסור לגבי המזבח, שאין מקריבין חסר כלל. וכן אם נולד בו אחת מן הטריפות שאוסרין אותו באכילה, הרי זה נפסל לקרבן.

ב) תורים קטנים ובני יונה גדולים -- פסולין, שנאמר "מן התורים או מן בני היונה" (ויקרא א,יד): תחילת הציהוב בזה ובזה, פסול; ועד מתיי יהיו בני יונה כשרים, כל זמן שעוקר כנף ומתמלא מקום עיקרו דם; והתורים כשרים, משיזהיבו.

ג) הטומטום והאנדרוגינוס -- אף על פי שאין לך מום גדול מהם, הרי הן פסולין למזבח מדרך אחרת: לפי שהן ספק זכר ספק נקבה, הרי הן כמין אחר; ובקרבנות נאמר "זכר תמים" (ויקרא א,ג; ויקרא א,י; ויקרא ד,כג) ו"נקבה תמימה" (ויקרא ד,לב) -- עד שיהיה זכר ודאי, או נקבה ודאית. לפיכך אף העוף שהוא טומטום או אנדרוגינוס, פסול למזבח.

ד) וכן הכלאיים, ויוצא דופן, ומחוסר זמן -- פסולין, אף על פי שאין בהם מום: שנאמר "שור או כשב או עז" (ויקרא כב,כז), עד שיהיה כל מין ומין בפני עצמו -- לא שיהיה מעורב מכשב ועז; "כי ייוולד" (שם), פרט ליוצא דופן; "והיה שבעת ימים" (שם), פרט למחוסר זמן; "תחת אימו" (שם), פרט ליתום שנולד אחר שנשחטה אימו.

ה) הנדמה -- אף על פי שאינו כלאיים, הרי הוא פסול למזבח. כיצד, רחל שילדה כמין עז, ועז שילדה כמין כשב -- אף על פי שיש בו מקצת סימנין -- הואיל והוא דומה למין אחר, פסול כבעל מום קבוע: שאין לך מום קבוע גדול מן השינוי.

ו) וכן הרובע, והנרבע, והמוקצה לעבודה זרה, והנעבד, אף על פי שהוא מותר באכילה -- הרי הן פסולין לגבי המזבח: שנאמר "כי מושחתם בהם" (ויקרא כב,כה) -- כל שיש בו השחתה, פסול; ובעבירה הוא אומר "כי השחית כל בשר" (בראשית ו,יב), ובעבודה זרה כתוב "כי שיחת עמך" (שמות לב,ז).

ז) וכן בהמה ועוף שהרגו את האדם -- הרי הן כרובע או נרבע, ופסולין למזבח. [ז] וייראה לי, שאף על פי שאין כל הפסולין האלו ראויין לקרבן -- אם עבר והקריבן, אינו לוקה מן התורה: לפי שלא נתפרשה אזהרתן.

ח) אבל אתנן זונה ומחיר כלב, אסורין לגבי המזבח; והמקריב אחד מהן, או שניהן כאחד -- לוקה אחת, שנאמר "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב" (דברים כג,יט): ומפני מה לוקה אחת על שניהן, מפני שנאמרו בלאו אחד.

ט) [ח] מצות עשה להקריב כל הקרבנות, מיום השמיני והלאה -- שנאמר "והיה שבעת ימים, תחת אימו; ומיום השמיני, והלאה -- יירצה" (ויקרא כב,כז); וכל שבעת הימים, הוא נקרא מחוסר זמן. ואף על פי שמחוסר זמן פסול -- אם עבר והקריבו, אינו לוקה, מפני שהוא לאו הבא מכלל עשה; ולא נרצה הקרבן.

י) [ט] תורים שלא הגיע זמנן, שהן כמחוסר זמן בבהמה, ובני יונה שעבר זמנן -- הכול כבעל מום; והמקריבן, אינו לוקה -- אף על פי שהקרבן פסול, ולא נרצה.

יא) [י] המקדיש טומטום ואנדרוגינוס וטריפה וכלאיים ויוצא דופן, למזבח -- הרי זה כמקדיש עצים ואבנים: לפי שאין קדושה חלה על גופן, והרי הן חולין לכל דבר. ויימכרו, ויביא בדמיהן כל קרבן שירצה; ואינן כבעל מום -- שבעל מום, יש במינו קרבן.

יב) אבל המקדיש רובע ונרבע ומוקצה ונעבד ואתנן ומחיר -- הרי זה כמקדיש בעל מום עובר; וירעו עד שייפול בהן מום קבוע, וייפדו עליו. וכן המקדיש מחוסר זמן, הרי זה כמקדיש בעל מום עובר; ואינו לוקה, כמו שביארנו.

יג) [יא] נמצאו כל האסורין למזבח, ארבעה עשר; ואלו הן -- (א) בעל מום, (ב) ושאינו מן המובחר, (ג) ומחוסר אבר מבפנים, (ד) וטריפה, (ה) וכלאיים, (ו) ויוצא דופן, (ז) ורובע, (ח) ונרבע, (ט) ושהמית את האדם, (י) הנעבד, (יא) המוקצה, (יב) האתנן, (יג) המחיר, (יד) מחוסר זמן.

יד) [יב] כל האסורין לגבי המזבח, אוסרין בכל שהן: אפילו נתערב אחד בריבוא -- נפסד הכול, ונפסל למזבח; וכולן, ולדותיהן מותרין למזבח -- חוץ מוולד נרבעת ונעבדת ומוקצת ושהמיתה את האדם, שוולדן אסור למזבח כמותן.

טו) [יג] במה דברים אמורים, בשנעברה בה עבירה או שהמיתה כשהיא מעוברת -- שהרי הוולד מצוי עימה בעת שנפסלה, והיה כאבר מאבריה; אבל אם נתעברה אחר שנעברה בה עבירה או אחר שהמיתה -- הרי הוולד כשר למזבח. אפילו נרבעה כשהיא מוקדשת, ואין צריך לומר אם נרבעה והיא חולין, ואחר כך הקדישה, ונתעברה -- שוולדה מותר. וכן אפרוח ביצת טריפה, מותר למזבח.

טז) [יד] המשתחווה לקמה -- חיטיה מותרין למנחות, שהרי נשתנו, ונדמו לוולדות של איסור מזבח, שהן מותרין. וכן בהמה שפיטמה בכרשיני עבודה זרה -- מותרת למזבח, שהרי נשתנו.

יז) [טו] לוקחין כל הקרבנות מן הגויים; ואין חוששין לא משום רובע ונרבע, ולא משום מוקצה ונעבד -- עד שייוודע בודאי שזה נפסל: הרי הוא אומר "מעמלקי הביאום, אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר -- למען זבוח, לה' אלוהיך" (שמואל א טו,טז).


Current
  • Daily Lessons
  • Weekly Texts & Audio
  • Candle-Lighting times

    613 Commandments
  • 248 Positive
  • 365 Negative

    PDA
  • BlackBerry
  • iPhone / iPod Touch
  • Java Phones
  • Palm Pilot
  • Palm Pre
  • Pocket PC
  • P800/P900
  • Moshiach
  • Resurrection
  • For children - part 1
  • For children - part 2

    General
  • Jewish Women
  • Holiday guides
  • About Holidays
  • The Hebrew Alphabet
  • Hebrew/English Calendar
  • Glossary

    Books
  • by SIE
  • About
  • Chabad
  • The Baal Shem Tov
  • The Alter Rebbe
  • The Rebbe Maharash
  • The Previous Rebbe
  • The Rebbe
  • Mitzvah Campaign

    Children's Corner
  • Rabbi Riddle
  • Rebbetzin Riddle
  • Tzivos Hashem

  • © Copyright 1988-2009
    All Rights Reserved
    L'Chaim Weekly