Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות שאר אבות הטומאות פרק ה

א) שכבת זרע -- אב מאבות הטומאה, מטמאה אדם וכלים במגע, וכלי חרס באוויר, ואינה מטמאה במשא; ואין המיטמא בה, מטמא בגדים בשעת מגעו. ואחד הנוגע בה, ואחד הרואה אותה מבשרו -- שניהן ראשון לטומאה, דין תורה.

ב) וכמה שיעורה -- לנוגע, בכעדשה; ולרואה, בכל שהוא. ואין הרואה טמא, עד שתצא ממנו וייחתם פי אמה -- שנאמר "אשר תצא ממנו שכבת זרע" (ויקרא טו,לב; ויקרא כב,ד), ונאמר "או החתים בשרו" (ויקרא טו,ג); לפיכך אפילו ראה בקיסם -- הואיל והגיעה לפי אמה, נטמא. ואחד הרואה מחמת בשרו, או הרואה באונס -- הרי זה טמא.

ג) [ב] אין שכבת זרע של קטן מטמאה, עד שיהיה בן תשע שנים ויום אחד. [ג] שכבת זרע אדומה, טהורה -- עד שתהיה לבנה, ונמשכת. [ד] וכל שכבת זרע שאין כל גופו של אדם מרגיש בה, אינה מטמאה; לפיכך אם ראה בלא קישוי, ובלא תאווה -- אינה מטמאה משום שכבת זרע. נעקרה בהרגשה -- אף על פי שיצת שלא בהרגשה, טמאה.

ד) [ה] המהרהר בלילה, וראה ששימש מיטה בחלום, ועמד ומצא בשרו חם -- אף על פי שלא מצא שכבת זרע, הרי זה טמא: כיון ששימש בחלום, כבר ראה בהרגשה ולפיכך מצא בשרו חם; והייתה מעט ונתקנחה בבשרו או בכליו, ולפיכך לא מצא לחלוחית. הירהר ולא מצא בשרו חם, או שמצא בשרו חם ולא הירהר -- טהור.

ה) [ו] המטיל מים, וראה מים חלקין או עכורין בתחילה -- טהור; ראה אותם באמצע, או בסוף -- הרי זה טמא. היו המים שהטיל כולן מתחילה ועד סוף, חלקין או עכורין -- הרי זה טהור.

ו) היו לבנים ונמשכין, טמא. והמטיל טיפים עבות מתוך האמה, טהור.

ז) בעל קרי שטבל ולא הטיל מים קודם שיטבול -- כשיטיל מים, טמא, מפני ציחצוחי שכבת זרע, שאינן יוצאין אלא כשיטיל מים.

ח) במה דברים אמורים, בחולה או בזקן; אבל ילד בריא, טהור -- מפני שהוא יורה שכבת זרע בחוזקה כחץ, והיא כולה תינתק מן האמה.

ט) עד כמה הוא ילד, כל זמן שעומד על רגלו אחת, ונועל או חולץ מנעלו; ואם אינו יכול לעשות כן מפני חולייו, הרי זה חולה לעניין זה. [ח] וכל אישה ששימשה מיטתה, וירדה וטבלה קודם שתקנח עצמה יפה יפה -- הרי היא בטומאתה.

י) [ט] אחד האיש ואחד האישה ששימשו מיטתן, שניהם טמאים; ושניהם ראשון לטומאה, דין תורה. ואין האישה טמאה משום נוגעת בשכבת זרע, שנגיעת בית הסתרים אינה נגיעה; אלא המשמשת, הרי היא כרואה קרי: והוא שתהיה בת שלוש שנים ויום אחד, שנאמר "אשר ישכב את אישה" (ויקרא כ,יח).

יא) הייתה קטנה מבת שלוש שנים, אינה מיטמאה בשכיבה; אבל מיטמאה בנגיעת שכבת זרע, אם נגע בבשרה מבחוץ. לפיכך הבועל גדולה שלא כדרכה, טהורה -- שלא טימא הכתוב אותה בטומאת בית הסתרים, אלא כדרכה.

יב) [י] הבועל את האישה, ולא הוציא שכבת זרע -- טהור, אף על פי שהערה; וכן האישה טהורה, עד שיוציא האיש.

יג) [יא] האישה שפלטה שכבת זרע -- אם פלטה אותה בתוך שלוש עונות, הרי היא טמאה כרואה קרי, לפיכך סותרת יום אחד אם הייתה זבה, כאיש שראה קרי; ומטמאה בכל שהוא. אף על פי שלא יצאת לחוץ, אלא נעקרה והגיעה לבין השיניים -- נטמאה, שהרי שכבת זרע כדמה: מה דמה מטמא בפנים, אף שכבת זרע שתפלוט תטמא אותה בפנים.

יד) [יב] שכבת זרע עצמה שנפלטה בתוך השלוש עונות -- מטמאה אחרים שנגעו בה, כדרך שטימאה האישה שפלטה אותה. ואם פלטה אחר שלוש עונות, הרי האישה טהורה; וכן שכבת זרע שנפלטה, טהורה -- שכבר נפסדה צורתה. [יג] וכמה היא עונה, יום או לילה; ואין העונה שנבעלה בה מן המניין.

טו) כיצד, נבעלה בלילי שבת -- שלוש עונות שלה, יום השבת וליל אחד בשבת ואחד בשבת; ואם פלטה בתוך זמן זה, טמאה.

טז) פלטה מליל שני והלאה, טהורה. והאיש שפירשה ממנו שכבת זרע, אפילו לאחר כמה עונות -- הרי זו טמאה כל זמן שהיא לחה; והפורשת ממנו, טמא.

יז) [יד] שכבת זרע, אינה מטמאה אלא כשהיא לחה: יבשה כחרס, טהורה; ואם יכולה להישרות מעת לעת בפושרין ולחזור לכמות שהייתה, הרי זו טמאה.

יח) [טו] כבר ביארנו בפרק זה שהרואה קרי, והאישה ששכב איש אותה שכבת זרע, והנוגע בשכבת זרע -- טמאים מן התורה; וכן האישה שפלטה בתוך שלוש עונות -- הרי היא טמאה מן התורה, כרואה קרי.

יט) אבל שאר האמורין בפרק זה שהן טמאים, כגון מהרהר ומטיל מים -- אינם טמאין אלא מדבריהם. ולא גזרו עליהם טומאה, אלא לתרומה; אבל לחולין, טהורין.

כ) [טז] נוכרית שפלטה שכבת זרע של ישראל בתוך השלוש עונות, וכן הבהמה שפלטה שכבת זרע של ישראל בתוך זמן זה -- הרי אותה הנפלטת טמאה; פלטתו לאחר זמן זה -- הרי היא ספק נסרחה, או עדיין לא נסרחה.

כא) [יז] כבר ביארנו בהלכות מטמאי משכב ומושב, ששכבת זרעו של נוכרי טהור מכלום; לפיכך בת ישראל שפלטה שכבת זרע של נוכרי, אפילו בתוך שלוש עונות -- הרי היא טהורה. [יח] גוי שהרגיש, ונתגייר וירד לטבול, וטבל ויצא ממנו שכבת זרע שהרגיש בה, אחר שטבל -- הרי זה ספק טמא.

כב) [יט] גדולה ששכב אותה קטן פחות מבן תשע שנים, או נוכרי או בהמה -- הרי זו טהורה, שנאמר "ואיש אשר ישכב את אישה" (ויקרא כ,יח): עד שיהיה השוכב איש ומישראל, כמו שביארנו.