Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links B"H
 
 
 
The Weekly Publication for Every Jewish Person
Archives Current Issues Home Current Issue
Rambam
3 Chapters Per Day

Thursday, 20 Nisan, 5779
April 25, 2019

19 Nisan, 5779 - April 24, 201921 Nisan, 5779 - April 26, 2019

הלכות כלים פרק כד

א) אלו עורות מתטמאין במדרס, עור שחשב עליו לשטיחה, ועור שמניחין על המטות מלמעלה לישן עליו, ועור שמניחין על החמור תחת המשאוי, ועור שמניחין בערס תחת הקטן, ועור הכר, ועור הכסת, ועור שמניחין תחת השלחן בעת האכילה כדי שיפלו עליו הפירורין מפני שהוא נשען עליו ברגלו, ועוד שחוגר נופץ הפשתן עליו בעת שנופץ, ועור שחוגר החמר עליו, ועור שמניח הסבל על כתיפו בעל שסובל, ועור שמניח הרופא על ברכיו בעת שמפיס השחינין מפני שכל העורות האלו יושב עליהן, ועור הלב של קטן שרירו יורד עליו כדי שלא יפסדו בגדיו, ועור שעשאהו לנותנו על לבו בשעת הקציר מפני השרב, ועור שלופפין הכסות בו, ועור התפור בתיבה שמניחין בו הבגדים שכל אלו מתהפכין עליהן ונשענין עליהן.

ב) כל העורות המתטמאות במדרס אינן מתטמאין עד שיהיה בהן כשיעור חמשה טפחים על חמשה טפחים, ואלו עורות שאין מתטמאין במדרס, עור שחוגר סורק הצמר בעת שסורק, ועור שלופף בו הצמר הסרוק, ועוד שלופף בו הארגמן, ועור התופר שמניחין בו הארגמן, וכולן מתטמאין בשאר טומאות.

ג) עור שעשאו חיפוי לכלים טהור מכלום, עשאו חיפוי למשקולת מקבל שאר טומאות שהרי נעשה לקבלה ואינו מתטמא במדרס.

ד) עור שעשאהו לעקבו ולפרסתו אם חופה את רוב הרגל מתטמא ואם לאו טהור.

ה) מנעל שעל האימום אף על פי שעדיין לא לבשו אדם הרי זה מתטמא במדרס שכבר נגמרה מלאכתו.

ו) כל עור הראוי להתטמא במדרס ואינו חסר מלאכה המחשבה מטמאתו ואם חישב עליו להיות עור שלחן וכיוצא בו הרי זה מתטמא במדרס, ואם חסר מלאכה אין המחשבה מועלת בו עד שתיגמר מלאכתו, חוץ מן העור שמחפין בו המרכב מפני האבק שהמחשבה מועלת בו אף על פי שלא נגמרה מלאכתו, במה דברים אמורים בעורות בעל הבית אבל עורות העבדן שסתמן למכירה אין המחשבה מטמאתן עד שיעשה בהן מעשה ויכינם למדרס.

ז) אין אדם מטמא במדרס משכב או מרכב שאינן שלו שנאמר והנוגע במשכבו, גזל משכב ודרס עליו בלא נגיעה טהור ואם נתייאשו הבעלים טמא, גנב משכב וישב עליו טמא שחזקתו שנתייאשו הבעלים שאינן יודעים מי גנבו ואם נודע שעדיין לא נתייאשו הבעלים טהור, לפיכך גנב שגנב עור וחישב עליו לשכיבה מחשבה מועלת לו ומתטמא במדרס אבל הגזלן אין מחשבתו מועלת אלא אם כן נתייאשו הבעלים.

ח) עור שנטמא במדרס והתחיל לקורעו רצועות הרי הוא בטומאתו עד שימעטנו פחות פחות מחמשה טפחים.

ט) כל כלי עור שנטמא במדרס הזב ושינהו לכלי אחר אם שינהו מפשוט לפשוט הרי הוא בטומאתו, שינהו מפשוט למקבל וממקבל לפשוט טהור, ובבגד הכל טמא, כיצד חמת שעשאה שטיח ושטיח שעשאה חמת טהור אבל חמת שנטמאה מדרס ועשאה תורמיל או תורמיל שעשאהו חמת הרי הן מדרס כשהיו.

י) כר של בגד שנטמא במדרס ועשאהו סדין או סדין שעשאהו כר או כסת, בגד שעשאהו מטפחת או מטפחת שעשאהו כסת הרי הן מדרס כשהיו.

יא) כלים שעיקר עשייתן לקבלה ולמשכב כאחד כגון הכרים והכסתות והשקין והמרצופין אם נפחתו אף על פי שטהרו מלהתטמא במת ובשאר טומאות מפני שאינן יכולין לקבל הרי הן מתטמאין במדרס שעדיין הן ראויין למדרס, אבל כלים שעיקר עשייתן לקבלה בלבד כגון החמת והתורמיל אם היו גדולים כדי שיהיו ראויין לישב עליהן הואיל ויושבין עליהן מפני גודלן הרי הן מתטמאין במדרס כל זמן שהן שלימין נפחתו אף על פי שאפשר עדיין לישב עליהן אין מתטמאין במדרס שעיקר עשייתן לקבלה בלבד הואיל ובטלו מלקבל טהרו מלהתטמא לא במדרס ולא בשאר טומאות, וכמה הוא שיעורן ויהיו ראויין למדרס החמת שבעה קבין והילקוט חמשה והקלסתר שתולין בו השעורים בראש הבהמה ארבעה והכריתית שמערין בה המים סאה, פחות משיעורין אלו אינן ראויין למדרס ואין דרך העם לישב עליהן, נפחתו וצרר מקום הפחת הרי הן טהורין וכאילו לא קשר מקום הפחת, וכל החמתות שנפחתו וצררן טהורות חוץ משל ערביים מפני שכך הוא דרכן תמיד לצררן, וחמת חלילין אין מתטמא במדרס שהרי אינה ראויה למדרס.


הלכות כלים פרק כה

א) כל פשוטי כלי עץ העשויין לישיבה או לשכיבה או לרכיבה מתטמאין במדרס כגון המטה והכסא וכיוצא בהן.

ב) המטה והכר והכסת של מת וכסא של כלה ומשבר של חיה, וכסא של כובס שכובס עליו את הכלים וכסא של קטן שיש לו רגלים אף על פי שאין בו גובה טפח כל אלו מתטמאין במדרס.

ג) כסא של ברזל שעושין בבית הכסא והעור נתון עליו הרי הוא מתטמא במדרס ובשאר טומאות, הפריש עור המחופה על הברזל העור מתטמא במדרס והברזל מתטמא בשאר טומאות אבל לא במדרס.

ד) טרסקל של גמי וכיוצא בו המחופה בעור מתטמא במדרס ובשאר טומאות, הפריש העור מעליו העור מתטמא במדרס אבל הטרסקל טהור מכלום שהרי נעשה כשברי כלים.

ה) ספסלין שבמרחץ ששתי רגליו של עץ מתטמא במדרס, היתה אחת של עץ ואחת של שיש אינו מקבל טומאה.

ו) נסרים שבמרחץ ששגמן אינן מקבלין טומאה שאינן עשויין לישיבה אלא כדי שיהלכו המים תחתיהן.

ז) הכלכלה והסל שמלאן תבן או מוכין אף על פי שהתקינן לישיבה אינן מקבלין טומאת מדרס שאינן ראויין לישיבה, ואם סרגן בגמי או במשיחה על פיהן מתטמאין במדרס.

ח) קורת בית הבד שעשה ראשה האחד כסא אינו מתטמא במדרס מפני שאומרין לו עמוד ונעשה מלאכתנו, אבל אם קבע את הכסא בקורת בית הבד הכסא מתטמא במדרס ואם דרס הזב על הקורה לא נטמא הכסא, וכן אם קבע הכסא בקורה גדולה או עשה ראש הקורה הגדולה כסא אין טמא אלא מקום הכסא בלבד ושאר הקורה טהור, וכן הדין בכסא שקבעו בעריבה שהוא טהור.

ט) קצת הקורה שמתקן המסתת את האבן לישב עליו הרי מקום ישיבתו מתטמא במדרס, ומקום ישיבה שאחורי הקרון טהור שאינה אלא ישיבת צער.

י) ראשי כלונסות שיושבין עליהן האומנין ושפין את האבנים וכיוצא בהן טהורין, וכן כופת של תמרה שהוא יושב עליו אפילו גבוה טפח טהור שאין זה כלי, וכן בול של עץ אף על פי שסרקו וכרכמו ועשאהו פנים לשער וכיוצא בו אינו כלי ולא מקבל טומאה עד שיחוק בו.

יא) ראשי כלונסות החקוקין אם חקקן לדעת מקבלין טומאה, מצאן חקוקין אם חישב עליהן מקבלין טומאה מכאן ולהבא ואם חישב עליהן חרש שוטה וקטן או אדם שאינן שלו טהורין, וכן כל כיוצא בהן מדברים שאינן מקבלין טומאה אלא במחשבה שאין לך מחשבה מועלת אלא מחשבת בעלים שהן בני דעה.

יב) העושה כפה מן השאור וייבשה וייחדה לישיבה הרי בטלה מתורת אוכל ומתטמא במדרס שהרי משמשת תשמישי העץ.

יג) מחצלת הקש מתטמאה במדרס ושל קנים ושל חלף טהורין מפני שאינה ראויה למדרס, ושאר המחצלאות אם עשאה לשכיבה מקבלת טומאה עשאה לסיכוך טהורה, עשאה סתם גדולה סתמה לסיכוך קטנה סתמה לשכיבה.

יד) מחצלת שעשה לה קנים לאורכה טמאה מדרס שעדיין ראויה לשכיבה, עשאה כמין כי טהורה, עשה לה קנים לרוחבה אם אין בין קנה לחבירו ארבעה טפחים טהורה, נחלקה לרוחבה עדיין מקבלת טומאה, לאורכה נשתיירו בה שלשה מעדנים של ששה טפחים עדיין היא ראויה למדרס ומתטמאה פחות מכאן טהורה, וכן אם התיר ראשי מעדנים טהורה, ואף טומאת מדרס לא תקבל המחצלת עד שתגמר מלאכתה ותתנקב כמו שביארנו.

טו) תיבה שפתחה מלמעלה טהורה מן המדרס שאינה ראויה לישב עליה, ומקבלת שאר טומאות, פתחה מצידה טמאה במדרס ובשאר טומאות.

טז) עגלה של קטן מתטמאה במדרס שהרי נשען עליה.

יז) מקל של זקנים טהור מכלום שאינו אלא לסייע.

יח) סנדל של סיידין והוא סנדל של עץ מתטמא במדרס מפני שהסייד פעמים מטייל בו עד שמגיע לביתו.

יט) קב של קיטע שיש בו בית קיבול כתיתין מתטמא בשאר טומאות מפני בית קיבולו, ומתטמא במדרס שהרי נשען עליו.

כ) ואלו טמאין משום מרכב, מרדעת של חמור, וטפיטן של סוס, וכר הגמל, ואוכף של נאקה וכל כיוצא בהן, הלוחות שמניחין על גבי החמור ואחר כך נותנין עליו המשאוי טהורות ואם היתה ראויה למרכב טמאה.


הלכות כלים פרק כו

א) כלי עץ הראוי למדרס שקבעו בכותל בתוך הבניין, קבעו בכותל ולא בנה על גביו או בנה על גביו ולא קבעו עדיין מתטמא במדרס כשהיה, קבעו במסמרים ובנה עליו טהור, וכן מפץ שנתנו על גבי הקורות קבעו ולא נתן עליו את המעזיבה או שנתן עליו את המעזיבה ולא קבעו מתטמא במדרס, קבעו ונתן עליו את המעזיבה טהור.

ב) ספסל שניטל אחד מראשיו עדיין הוא ראוי למדרס ניטל השני טהור, ואם יש בו גובה טפח מתטמא במדרס.

ג) כסא של כלה שניטלו חפוייו טהור ואם לא היו חפוייו יוצאים וניטלו עדיין הוא ראוי למדרס שכן דרכו להיות מטהו על צדו ויושב עליו.

ד) כסא שניטלו חפוייו ועדיין הוא ראוי לישיבה מתטמא, ניטלו שנים מחפוייו זה בצד זה טהור.

ה) שידה שניטל העליון שלה טמאה מפני התחתון שהוא ראוי למדרס, ניטל התחתון טמאה מפני העליון, ניטלו שתיהן הרי הדפין טהורין.

ו) תיבה שנפחתה מצדה מתטמאה במדרס ובשאר טומאות מפני שראויה אף לישיבה והכל יושבין עליה, נפחתה מלמעלה טהורה מן המדרס שהרי אינה ראויה לישיבה ומתטמאה בשאר טומאות שעדיין היא מקבלת, נפחתה מלמטה טהורה מכל טומאות אף על פי שאפשר לישב עליה בכסא מפני שעיקר מעשיה לקבלה וכבר בטל העיקר, והמגורות שלה מתטמאות ואינן חיבור לה, וכן משפלת שנפחתה מלקבל רמונים אף על פי שראויה למדרס הרי היא טהורה מכלום מפני שעיקר מעשיה לקבלה והואיל ובטל העיקר בטלה הטפילה.

ז) עריבה של עץ שמגבלין בה הבניין או את הגפסים אף על פי שמקבלת שאר טומאות אינה מתטמא במדרס, ושלשין בה את הבצק שמחזקת משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה עד שאינו יכול לרחוץ בה רגלו אחת מפני הסדק הרי זו מתטמאה במדרס שסתמה שכופתה ויושב עליה לפי גודלה וסדק שלה, הניחה בגשמים עד שנתפחה ונסתם הסדק אינה מתטמאה במדרס שהרי היא ראויה ללוש בה ותחילת מעשיה ללוש בה ומקבלת שאר טומאות, חזר והניחה בקרים ונפתח הסדק חזרה לקבל טומאת מדרס וטהורה משאר טומאות.

ח) עריבה גדולה שהיא יתר על תשעה קבין שנפחתה מלקבל רמונים והכינה לישיבה הרי זו טהורה אף מטומאת מדרס עד שיקציע שאין המחשבה מועלת בעריבה גדולה שנפחתה עד שיעשה בה מעשה, עשאה אבוס לבהמה אף על פי שקבעה בכותל טמאה בכל הטומאות.

ט) מטה שניטלו שתי ארוכות שלה אחר שנטמאת ועשה לה ארוכות חדשות ולא שינה את הנקבים ונשברו החדשות עדיין היא בטומאתה, נשתברו הישנות טהורה שהכל הולך אחר הישנות.

י) מטה שהיתה טמאה מדרס וניטלה קצרה ושתי כרעיים עדיין היא בטומאתה שעדיין צורת המטה עומדת, ניטלה ארוכה ושתי כרעיים טהורה.

יא) קצץ שתי לשונות של מטה באלכסון או שקצץ שתי כרעיים טפח על טפח באלכסון או שמיעטן פחות מטפח הרי זו נשברה וטהורה, נשברה ארוכה ותיקנה עדיין היא אב טומאה כשהיתה נשברה הארוכה השנייה ותקנה טהורה מן המדרס אבל טמאה מגע מדרס, לא הספיק לתקן את הראשונה עד שנשברה השנייה טהורה.

יב) מטה שהיתה טמאה מדרס או בשאר טומאות ונגנב חצייה או אבד חצייה או שחלקוה אחין או שותפין הרי זו טהורה שהרי זו ככלי שנשבר, החזירוה מקבלת טומאה מכאן ולהבא הרי זה דומה למי שעשה כלי אחד משברי כלים שנטמא שהוא טהור ומקבל טומאה להבא.

יג) מטה שנפרקו איבריה אם נשברה ארוכה ושתי כרעיים או קצרה ושתי כרעיים הרי אלו מתטמאין מפני שראויין לסומכן בכותל ולישן עליהן.

יד) מטה שנטמאת כולה אם הטבילה איברים איברים טהורה.

טו) המפרק את המטה להטבילה הנוגע בחבלים שלה טהור.


Current
  • Daily Lessons
  • Weekly Texts & Audio
  • Candle-Lighting times

    613 Commandments
  • 248 Positive
  • 365 Negative

    PDA
  • BlackBerry
  • iPhone / iPod Touch
  • Java Phones
  • Palm Pilot
  • Palm Pre
  • Pocket PC
  • P800/P900
  • Moshiach
  • Resurrection
  • For children - part 1
  • For children - part 2

    General
  • Jewish Women
  • Holiday guides
  • About Holidays
  • The Hebrew Alphabet
  • Hebrew/English Calendar
  • Glossary

    Books
  • by SIE
  • About
  • Chabad
  • The Baal Shem Tov
  • The Alter Rebbe
  • The Rebbe Maharash
  • The Previous Rebbe
  • The Rebbe
  • Mitzvah Campaign

    Children's Corner
  • Rabbi Riddle
  • Rebbetzin Riddle
  • Tzivos Hashem

  • © Copyright 1988-2009
    All Rights Reserved
    L'Chaim Weekly