מצוות עשה

עשה קסז

לשבות בשמיני של חג, שנאמר "וביום השמיני מקרא קודש" (ראה ויקרא כג,לו).

עשה קסח

לישב בסוכה שבעת ימים, שנאמר "בסוכות תשבו, שבעת ימים" (ויקרא כג,מב).

עשה קסט

ליטול לולב, שנאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים" (ויקרא כג,מ).

עשה קע

לשמוע קול שופר בראש השנה, שנאמר "יום תרועה, יהיה לכם" (במדבר כט,א).

עשה קעא

ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה, שנאמר "זה ייתנו, כל העובר על הפקודים" (שמות ל,יג).

עשה קעב

לשמוע מכל נביא שיהא בכל דור ודור אם לא יוסיף ולא יגרע, שנאמר "אליו, תשמעון" (דברים יח,טו).

עשה קעג

למנות מלך, שנאמר "שום ותשים עליך מלך" (דברים יז,טו).

עשה קעד

לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להם לישראל, שנאמר "ועל המשפט אשר יאמרו לך -- תעשה" (דברים יז,יא).

עשה קעה

לנטות אחרי רבים אם תהיה מחלוקת בין הסנהדרין בדינין, שנאמר "אחרי רבים -- להטות" (שמות כג,ב).

עשה קעו

למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל, שנאמר "שופטים ושוטרים, תיתן לך" (דברים טז,יח).

עשה קעז

להשוות בין בעלי דינין בשעה שעומדין בדין, שנאמר "בצדק, תשפוט עמיתך" (ויקרא יט,טו).

עשה קעח

להעיד בבית דין למי שיש לו עדות, שנאמר "והוא עד, או ראה או ידע" (ויקרא ה,א).

עשה קעט

לחקור העדים הרבה, שנאמר "ודרשת וחקרת ושאלת, היטב" (דברים יג,טו).

עשה קפ

לעשות לעדים זוממין כמו שזממו לעשות, שנאמר "ועשיתם לו, כאשר זמם" (דברים יט,יט).

עשה קפא

לערוף את העגלה כמצותה, שנאמר "וערפו שם את העגלה, בנחל" (דברים כא,ד).

עשה קפב

להכין שש ערי מקלט, שנאמר "תכין לך, הדרך, ושילשת" (דברים יט,ג).

עשה קפג

לתת ללויים ערים לשבת, וגם הן קולטות, שנאמר "ונתנו ללויים... ערים" (במדבר לה,ב).

עשה קפד

לעשות מעקה, שנאמר "ועשית מעקה לגגך" (דברים כב,ח).

עשה קפה

לאבד עבודה זרה וכל משמשיה, שנאמר "אבד תאבדון..." (דברים יב,ב).

עשה קפו

להרוג אנשי עיר הנידחת ולשרוף את העיר, שנאמר "ושרפת באש את העיר ואת כל שללה" (דברים יג,יז).

עשה קפז

לאבד שבעה עממים בארץ ישראל, שנאמר "החרם תחרימם" (דברים כ,יז).

עשה קפח

להכרית זרעו של עמלק, שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט).

עשה קפט

לזכור מה שעשה לנו עמלק תדיר, שנאמר "זכור, את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז).

עשה קצ

לעשות במלחמת הרשות כמשפט הכתוב בתורה, שנאמר "כי תקרב אל עיר" (דברים כ,י).

עשה קצא

למשוח כוהן למלחמה, שנאמר "והיה, כקורבכם אל המלחמה; וניגש הכוהן, ודיבר אל העם" (דברים כ,ב).

עשה קצב

להתקין יד במחנה, שנאמר "ויד תהיה לך, מחוץ למחנה" (דברים כג,יג).

עשה קצג

להתקין יתד, שנאמר "ויתד תהיה לך, על אזנך" (דברים כג,יד).

עשה קצד

להשיב את הגזל, שנאמר "והשיב את הגזילה אשר גזל" (ויקרא ה,כג).

עשה קצה

ליתן צדקה, שנאמר "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו,ח; דברים טו,יא).

עשה קצו

להעניק לעבד עברי, שנאמר "הענק תעניק, לו" (דברים טו,יד); וכן אמה עברייה.

עשה קצז

להלוות לעני, שנאמר "אם כסף תלווה את עמי" (שמות כב,כד); "אם" זה אינו רשות אלא מצוה, שנאמר "והעבט, תעביטנו" (דברים טו,ח).

עשה קצח

להלוות לנוכרי בריבית, שנאמר "לנוכרי תשיך" (דברים כג,כא); מפי השמועה למדו שזו מצות עשה.

עשה קצט

להשיב המשכון לבעליו, שנאמר "השב תשיב לו את העבוט" (דברים כד,יג).

עשה ר

ליתן שכר שכיר בזמנו, שנאמר "ביומו תיתן שכרו" (דברים כד,טו).

עשה רא

להיות השכיר אוכל בזמן שכירותו, שנאמר "כי תבוא בכרם ריעך" (דברים כג,כה), "כי תבוא בקמת ריעך" (דברים כג,כו).

עשה רב

לעזוב מעל חברו או מעל בהמתו, שנאמר "עזוב תעזוב, עימו" (שמות כג,ה).

עשה רג

להקים המשא על הבהמה, שנאמר "הקם תקים, עימו" (דברים כב,ד).

עשה רד

להשיב האבידה, שנאמר "השב תשיבם, לאחיך" (דברים כב,א).

עשה רה

להוכיח החוטא, שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט,יז).

עשה רו

לאהוב כל בני אדם מבני ברית, שנאמר "ואהבת לריעך כמוך" (ויקרא יט,יח).

עשה רז

לאהוב את הגר, שנאמר "ואהבתם, את הגר" (דברים י,יט).

עשה רח

לצדק המאזניים עם המשקלות, שנאמר "מאזני צדק אבני צדק" (ויקרא יט,לו).

עשה רט

לכבד החכמים, שנאמר "מפני שיבה תקום" (ויקרא יט,לב).

עשה רי

לכבד אב ואם, שנאמר "כבד את אביך, ואת אימך" (שמות כ,יא; דברים ה,טו).

עשה ריא

ליראה מאב ואם, שנאמר "איש אימו ואביו תיראו" (ויקרא יט,ג).

עשה ריב

לפרות ולרבות, שנאמר "פרו ורבו" (בראשית ט,ז).

עשה ריג

לבעול בקידושין, שנאמר "כי ייקח איש, אישה; ובא אליה" (דברים כב,יג; וראה דברים כד,א).

עשה ריד

לשמח חתן את אשתו שנה אחת, שנאמר "נקי יהיה לביתו, שנה אחת..." (דברים כד,ה).

עשה רטו

למול את הבן, שנאמר "וביום, השמיני, יימול, בשר עורלתו" (ויקרא יב,ג).

עשה רטז

לייבם אשת אח, שנאמר "יבמה יבוא עליה" (דברים כה,ה).

עשה ריז

לחלוץ ליבם, שנאמר "וחלצה נעלו מעל רגלו" (דברים כה,ט).

עשה ריח

לישא אונס את אנוסתו, שנאמר "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,כט).

עשה ריט

לישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו, שנאמר "ולו תהיה לאישה, לא יוכל לשלחה כל ימיו" (דברים כב,יט).

עשה רכ

לדון במפתה בחמישים שקל עם שאר דינין, שנאמר "וכי יפתה" (שמות כב,טו).

עשה רכא

לעשות ליפת תואר ככתוב, שנאמר "וראית, בשביה, אשת, יפת תואר" (דברים כא,יא).

עשה רכב

לגרש בשטר, שנאמר "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה" (דברים כד,א; דברים כד,ג).

עשה רכג

לעשות לסוטה כתורה, שנאמר "ועשה לה הכוהן, את כל התורה הזאת" (במדבר ה,ל).

עשה רכד

להלקות הרשעים, שנאמר "והפילו השופט והכהו" (דברים כה,ב).

עשה רכה

להגלות רוצח בשגגה, שנאמר "וישב בה, עד מות הכוהן" (במדבר לה,כה).

עשה רכו

להיות בית דין הורגין בסיף, שנאמר "נקום, יינקם" (שמות כא,כ).

עשה רכז

להיות בית דין הורגין בחנק, שנאמר "מות יומת הנואף, והנואפת" (ויקרא כ,י).

עשה רכח

להיות בית דין שורפין באש, שנאמר "באש ישרפו אותו, ואתהן" (ויקרא כ,יד).

עשה רכט

להיות בית דין סוקלין באבנים, שנאמר "וסקלתם אותם" (דברים כב,כד).

עשה רל

לתלות מי שנתחייב תלייה, שנאמר "ותלית אותו, על עץ" (דברים כא,כב).

עשה רלא

לקבור הנהרג ביומו, שנאמר "כי קבור תקברנו ביום ההוא" (דברים כא,כג).

עשה רלב

לדון בעבד עברי כהלכותיו, שנאמר "כי תקנה עבד עברי" (שמות כא,ב).

עשה רלג

לייעד אמה עברייה, שנאמר "אשר לו יעדה" (שמות כא,ח), "ואם לבנו, ייעדנה" (שמות כא,ט).

עשה רלד

לפדות אמה עברייה, שנאמר "והפדה" (שמות כא,ח).

עשה רלה

לעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו).

עשה רלו

להיות החובל משלם ממון, שנאמר "וכי יריבון אנשים -- והכה איש" (שמות כא,יח).

עשה רלז

לדון בנזקי בהמה, שנאמר "וכי ייגוף שור איש את שור ריעהו" (שמות כא,לה).

עשה רלח

לדון בנזקי הבור, שנאמר "כי יפתח איש בור" (שמות כא,לג).

עשה רלט

לדון לגנב בתשלומין או במיתה, שנאמר "וכי יגנוב" (ראה שמות כא,לז), "אם במחתרת" (שמות כב,א), "וגונב איש ומכרו" (שמות כא,טז).

עשה רמ

לדון בנזקי הבער, שנאמר "כי יבער איש, שדה או כרם" (שמות כב,ד).

עשה רמא

לדון בנזקי האש, שנאמר "כי תצא אש ומצאה קוצים" (שמות כב,ה).

עשה רמב

לדון בדין שומר חינם, שנאמר "כי ייתן איש אל ריעהו כסף או כלים" (שמות כב,ו).

עשה רמג

לדון בדין נושא שכר ושוכר, שנאמר "כי ייתן איש אל ריעהו חמור או שור" (שמות כב,ט).

עשה רמד

לדון בדין השואל, שנאמר "וכי ישאל איש מעם ריעהו" (שמות כב,יג).

עשה רמה

לדון בדין מקח וממכר, שנאמר "וכי תמכרו ממכר לעמיתך" (ויקרא כה,יד).

עשה רמו

לדון בדין טוען ונטען, שנאמר "על כל דבר פשע" (שמות כב,ח).

עשה רמז

להציל הנרדף ואפילו בנפש הרודף, שנאמר "וקצותה, את כפה" (דברים כה,יב).

עשה רמח

לדון בדיני נחלות, שנאמר "איש כי ימות, ובן אין לו" (במדבר כז,ח), "והייתה לבני ישראל" (במדבר כז,יא).